סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני שנתיים. 23 בספטמבר 2021 בשעה 15:05

בשבוע שעבר יצא לי שוב להיתקל בתופעה,

משהו שהזכיר לי תקופה ישנה.
עת שביליתי בתיכון או שמא בחטיבה,
וסבלתי מבעיה במע' השתן והשופכה.
מה שקרה הפעם זה שביקרתי באיזושהי תערוכה,
ונזקקתי להטיל את מימיי ולא יכולתי להשתהות קמעה.
נכנסתי לשירותי הגברים שהיו ריקים,
ומול המשתנה הוצאתי את מה שצריך - מהתחתונים.
לפתע, כשאני באמצע - ולא ניתן כבר את הזרם לעצור,
שומע רחשים של אדם שפותח דלת ומעוניין להיכנס ולעבור.
לא ייחסתי חשיבות והמשכתי בשלי,
אוחז את איברי כרגיל ביד ימיני.
ואז... שם לב ש... ממש... לידי במשתנה,
עובדת במרץ - מנקה חרוצה.
"אתה יכול להמשיך" אמרה לי במבטא רוסי,
כשראתה שאני לא ממש יודע איך להסתיר את איברי.
היא המשיכה בשלה ואני בשלי,
ומפעם לפעם הביטה (בכוונה או לא) במה שאחזתי בידי.
סיימתי, שטפתי את ידיי ויצאתי מופתע ומהורהר,
מה שהזכיר לי שוב את ימי עלומיי זה מכבר.
את אותה המנקה בבית הספר שבו למדתי,
שתמיד נכנסה לנקות את השירותים בדיוק כשמול המשתנה ניצבתי.
ולמרות שהמקום היה כבר מצוחצח ונקי,
תמיד "נזכרה ששכחה" לנקות דווקא לידי.
ואז כשהייתי קופץ ממבוכה ובושה,
הייתה מחייכת לעברי ואומרת כשהיא... לשם בדיוק מביטה.
"זה בסדר... כבר ראיתי הרבה כאלה"! - תוך שבקול גדול צוחקת,
ואני מתכווץ מסמיק מבושה כשהיא אותי עוקצת.
ומדי מס' ימים זה חזר שוב ושוב,
ולדבר על כך - לא היה מקובל אז ביישוב.
האמת, שזה לא נגמר רק בכך,
אך לא מתכוון כעת לספר בשלב זה עוד נדבך.
היא אולי ידעה כי אני סוג של חוליה חלשה,
בין אם בחדר המורים או שמא מהיועצת על כך שמעה.
אין ספק שאת המידע היא ניצלה לטובתה,
ומבלי כל בושה היא חזרה ופגעה.
והשבוע כאמור ממרום גילי פתאום זה שוב בי הכה,
ואני כבר חשבתי שהדחקתי זאת עמוק יחד עם עוד זכרונות בעתה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י