הנוף בסוואנה שלי

מסתבר שלגננת יש רצונות. שמעתם על כזה דבר ? כאילו מה ?
במסגרת החובות שאני מטיל עליה מפעם לפעם, כשמתחשק לי, הפעם הטלתי עליה להכין רשימה של כל הדברים שהיא רוצה. את הרשימה קיבלתי במכתב היומי של אתמול. מצטט חלקים מהמכתב:

בנושא של לרצות...
אני רוצה כל כך המון דברים שמתביישת בכלל לחשוב על זה. אתה אומר לי להגיד את כל מה שאני רוצה...כל פעם ובכל מקרה. זה מפחיד אותי האמת. מפחיד, אני חושבת שזה יכול לגרום לבעיות ביחסים שלנו. כי אני ממש באמת רוצה המון. באיזה שהוא שלב זה ימאס לך.

לאחר מכן, פורטו כחמש עשרה משאלות, שאחסוך מכם.

ופיסקת הסיום:
אתה רואה...יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה אותם. גם הם כולם כמעט בלתי אפשריים...
אני הרבה פעמיים לא מבקשת כי חושבת מראש שזה לא יקרה. אני מבינה שזה לא נכון ככה. שכאילו אני לוקחת אחריות עליך פה. אבל אני לא יודעת מה לעשות...

אני מסביר לה, כל הזמן, שאסור לה לא לרצות, אסור לה לא להגיד מה שהיא רוצה, שאני לא מרשה. אבל מה, היא קצת בלונדינית.

שמתי את הרשימה מולי, ופצחתי במבצע להגשמת כל הרשימה, בלי יוצא מן הכלל, בקצב הצ'יטה. בערך חמש מהם נצליח להגשים כבר היום. יישארו עוד עשר.
מה היה לזונה להגיד, כשסיפרתי לה על כוונתי להגשים לה את הרשימה ?
רגע, שנייה, זו לא רשימה מסודרת מספיק, רק זרקתי את הדברים הראשונים שעלו לי בראש.
אויש.... חבל שלא ביקשתי פרארי.

אין להן גבולות לסאביות האלה, כנראה במיוחד במקרים שהן קצת בלונדיניות.

***

הערב אנחנו עושים פליי פארטי מצומצם ביותר אצלנו בבית. ערב אינטימי ביותר, מספר זוגות מצומצם.
אפרופו רצונות, החלטתי לעשות פאוזה בתחילת הערב, ולהשמיע בעוצמה עזה, את השיר הבדסמי הענק של ג'ניס ג'ופלין, So cry baby, ובכך לפתוח את חגיגות הערב.