שינוי אישי וחופשה בישראל,
באמת שלא ידעתי, אבל כנראה שהזמן עושה את שלו, רבותיי, אני כנראה מודע סביבתית, אם זה בזכות גרושתי מחבקת העצים, העבודה שהיא באוריאנטציה ירוקה או סתם מודעות עצמית גדלה זה קרה. בשלב הבא, אני עלול להיות מודע חברתית (או נחמד), ובסוף אני אהיה מודע, או מואר, גורו נערץ וכולם יבוא לשמוע מילות חוכמה ולשבת לספוג מקרני אורי המנצנץ זהבהבות (הרי אני כבר כמעט שמן כמו אל גור, ויש לי טעם זוועתי בחליפות כמעט כמו שלו ואני גם נורא רוצה פרס נובל או לפחות פרס בלוטו, שיהיה פרס בביצה של קינדר).
למה ?
או למה אני חושב את כול זה?
כי עברתי סוף שבוע ליד הישראלי הממוצע, חוויה שונה למדי.
לדוגמא:
להגיע למלון בזמן אמור להיות פשוט, עד הרגע שבו הפקיד מתנצל ומסביר שהחדר שלי אינו מוכן כי האורחים הקודמים, עוד לא הלכו, וכן הם ידעו אותם שזמן הצ'ק אאוט הוא ב 11:00 , ואם רק נוכל להמתין כמה דקות, אז מה כבר ניתן לעשות, ירדנו לחוף כדי לגלות את יושבי החדר שלי מגרבצים סביב מנגל בוער, כול זאת כמובן באיזור מסומן במספר שלטים גדולים המסבירים כי פעילות חביבה זו אסורה על דשא זה.
אחרי שזוכי פרס ישראל לנפנוף יצאו להן לדרכם כשאני ובנותי המצחקקות מנפנים להם לשלום, פונה החדר וצוצח לטובתינו תוך מספר דקות בודדות (זו לא תלונה, יחי היעילות). כשנכנסו לחדר מתבוננת בי הגדולה ושואלת "אבא, פה תולים פרות ?" זכרון שלה מבית מטבחיים חינוכי בסרט חינוכי שאותו היא לא באמת הייתה צריכה לראות עם אחד ששיחק גם את רמבו.
בסוויטה (שם למלכודת עכברים מורחבת בסלון נפרד באותו הגודל) עשרים מטר רבוע מקסימום, בהם עובדים שני מזגנים ענקיים על פול עוצמת רוח ולא פחות חשוב מינימום קור, מסתבר שהאורח הישראלי אוהב שנעים לו במרפסת העישון הנמצאת כמובן מחוץ לחדר ולכן הגבר המסוקס, יושב ליד החלון הפתוח ממנו נושב אוויר קר (מדדתי 17 מעלות בחדר) בזמן שאישתו המכובדת ישנה עם פוך כפול, הילדים לדעתי הקימו איגלו בסלון אבל לא מצאתי הוכחות לאף צעירים ששרדו את החורף הארקטי הנ"ל (וזה מגיע מדוב שאוהב לצאת ב 4 מעלות עם חולצה קצרה).
כשנשאלנו לכמה מגבות אנו זקוקים, עניתי חמש, לפליאת המסדרת המיומנת, "חמש? גדולות! כמה קטנות?" היא שואלת, ואני עונה "חמש, גודל אחיד " ועוצר רגע לנסות להבין "למה את שואלת?", והיא מתחילה ברשימה של מגבות אותם המתארחים במלון דורשים ומקבלים, שימו לב עשרים וארבע שעות זו הדרישה: מגבת גדולה לרחצה,
מגבת גדולה לחוף,
מגבת לייבוש בחוף,
מגבת גדולה לחוף למחר בבוקר,
וכמובן מגבת ייבוש לחוף למחר בבוקר,
לא לשכוח מגבת גדולה למקלחת אחרי החוף מחר,
מגבת לידיים לכול אורח בחדר,
מגבת פנים ואיפור לכול אורח כולל גברים,
והקינוח, הבאים עם תינוקות דורשים כפול מגבות פנים, (מה? למה? גידלתי תינוקות ואין לי מושג למה כפול מגבות פנים לתינוקות, מחתלים איתם בלילה? חוסכים במטליות לחות?)
או בקיצור ל 24 שעות דורש האורח הישראלי לא פחות מ 8 מגבות לאיש ויש המהדרין בכמה אקסטרה.
כביסה מסתבר עושים באוגוסט גם במלון 24 שעות וגם במכבסה בטבריה.
לאחר שהייה בבוציה הנקראת כנרת, רבותיי זה לא בדיחה, אין שם מים, החוף כול כך נמוך ורחוק מקו המקורי שזו הליכה לא קצרה, , כשנכנסים כבר למים הם מגיעים עד הברכיים וזאת כך נראה למרחק שיאפשר לצלוח את הכנרת עוד מעט בהליכה, מפחיד. בחיי, היפיפה המתקלפת לא מפחידה מספיק, אין מים בים.
אפשר להמשיך למסעדה הכשרה הכלולה באירוח, לנפלאות תור המגלשות בחוף מסודר, להורים הזועמים כשמעירים לילדיהם שלא פופקורן זה לא אוכל לתוכים, ועוד ועוד.
בקיצור, אני מרגיש מודע, מואר, איש משפיע ועוד רגע פעיל חברתי (לא לדאוג, רגע זה בכול זאת זמן בלתי מוגדר),
מהצד השני, אחרי כול הוצאת הקיטור,
חופש עם הבנות שלי = כייף חיים.
היה נהדר,
אני רוצה עוד.
בסקנדינביה בבקשה.
לפני 15 שנים. 19 באוגוסט 2008 בשעה 18:20
