הנוף בסוואנה שלי

משחק בשליטה. לקוח מתוך תגובה שלי באחד השירשורים. http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=13702

הנשלטת מציבה גבולות, ומצהירה שנכונה להתמסר. אחרת אין התחלה.
והיא בחרה אותי, לא אני אותה. אולי חיזרתי אחריה, אבל היא זו שבוחרת. זה החוזה.
אין בכך לומר שהיא אכן נכונה באמת להתמסר לגמרי, אפילו לא במסגרת הגבולות שלה.
אבל זה מספיק, כדי לקחת משם. שולט שיודע, לוקח משם, ציק צק. פשוט. זה ממש פשוט.
יש לי שיטה שם, במקום הזה.
בואו אתאר לכם אפילו את השיטה כדי שזה יהיה מובן. ניקח בתור דוגמא אותך, רק בתור דוגמא, כדי שיהיה נוח.
אני מתחיל איתך שיחה במסנגר. קובע כללי נימוס בהסכמה. היות ואת לדוגמא, נכונה להתמסר לי. בואי נקבע שבכללי הנימוס הבסיסיים, את יכולה לומר הכל. אבל באופן הבא: יש לך 3 משפטים אפשריים:
1. כן אדוני. 2. לא אדוני. 3. אני יכולה להגיד משהו אדוני.
אסור לך לומר כלום, אלא אם כן יש סימן שאלה בסוף המשפט שלי, או יש משפט ציווי.
מסכימה ?
בטח שכן. לא קרה כלום לכאורה, אבל בעצם המון כן. ובשיחה אני אתעניין כל הזמן במה את חושבת ומרגישה ומאמינה. אתעניין בגבולות שלך, במאווייך. לא אתן לך להרגיש שאת לא מביעה מה את רוצה. לא אתן לך להרגיש מתוסכלת בכלל.
אבל ארים גבה ואבקר כשלא תעני לכללי הנימוס הללו. לא אתעצבן חלילה. אבל בקלילות, את תעני לכללים שקבענו ביחד.
ומשם, וואללה, אם אני אכן יודע לשלוט, את כבר שם כמעט.
לא מתמסרת באמת. כי את זה אני צריך להרוויח. אבל נכונה לכך, חווה את מידת יכולת השליטה שלי. ואם היא אכן מתאימה לך, ניצחתי, ניצחנו.