אתמול פגשתי את השותפה לשעבר שלי. שש שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.
היא מתחתנת ומאד רוצה שאהיה שם.
הם ביחד חמש שנים, סוג של שגרה. היא מקווה שהחתונה תביא ריגוש מסוים שנעלם להם.
שאלתי אותה למה היא מתחתנת אם ככה? היא אוהבת אותו והוא אותה. הם meant to be
איחלתי בהצלחה ומזל טוב אם כך, והזמנתי אותה שבוע הבא להגיע אליי לקפה.
הגעתי הביתה מלאה במחשבות על כל נושא הזוגיות וחתונה.
הרמתי אליו טלפון. "בוא אליי, אני רוצה לנהל איתך שיחה."
אנחנו מכירים כבר מספר חודשים, הוא תמיד שם עבורי.
לא משנה מתי ומה, הוא מבצע בשמחה.
לפני כמה ימים הוא ביקר אותי בהפתעה, הכין לי ארוחה קלה שהמתינה לי שאחזור מהעבודה.
אני אוהבת שהוא עושה את זה. להגיע לבית קריר ומריח ניקיון, כי אין מצב שהוא ישאיר לי כלים בכיור. לא כי הוא אוהב אלא כי אני שונאת.
לראות ארוחה על השולחן ואותו ממתין לי ליד הכיסא, עושה לי את זה.
שלא תהיה אי הבנה, אנחנו לא בזוגיות רומנטית, אבל הוא היחידי שהצליח לגרום לי להשאיר אותו בסביבה יותר מחודש.
משהו בנתינה שלו מגיע ממקום נכון, והקבלה שלו היא אין סופית.
שלא לדבר על המראה והמוח. כמה שהוא חריף.
הוא הגיע כשיצאתי מהמקלחת.
"על מה רצית לדבר איתי?", הוא שואל בזמן שהוא לוקח באגביות את המברשת ומתחיל לסרק לי את השיער.
"אתה תהיה מסוגל להתחתן עם מישהי שמרגישה לך שגרתית?"
"תסבירי בבקשה כי אני לא עוקב."
סיפרתי לו על המפגש, והוא ענה לי לאחר שתיקה, "יש הרבה סיבות לזוגות להתחתן, אהבה, תשוקה, רצון להקים משפחה, הפחד מלהיות לבד.
אני מניח שיש ביניהם חברות עמוקה ואולי אפילו הרגשת חובה מסוימת לאחר תקופה כל כך ארוכה של קשר".
"אני מניחה שאתה צודק", עניתי בו בזמן שהפשטתי אותו.
אני אוהבת את התנוחה הזו. כשהוא שוכב על המיטה, קשור למוטות המיטה, עירום ומתבונן בי מסתדרת סביבו.
עליתי על המיטה, התיישבתי עליו בבת אחת. מחדירה את כולו לתוכי.
מסתכלת עליו מסתכל עליי, מנסה לנחש מה עובר לי בראש, מה יהיה הצעד הבא שלי.
אלה הרגעים שלי.
רגעיי הציפיה.
אבל נסחפתי טיפה.
עבר שבוע והשותפה לשעבר ואני ישובות בסלון אצלי, ההזמנה לחתונה על השולחן יחד עם קפה ומאפים שהוא קנה לי יום לפניי.
לא סותמת את הפה לשנייה. מדברת על החתונה והטיול שאחרי, כמה היא מתרגשת והוא בכלל מתהלך בבית סהרורי.
ואני, אני בכלל לא שם. המחשבות על מה מתוכנן לא מרפות בי.
אולי קפצתי פה מעל הפופיק. מי אני שאארגן ככה מפגשים בלי לברר לפני אם מתאים.
נזכרת בסיבה שנפרדו דרכינו, קלטתי אותה מאוננת בפתח הדלת, בזמן שסישנתי את הפרטנר שלי באותה תקופה.
תמיד חשבתי שהבושה שהיא נתפסה גרמה לה לארוז את הדברים שלה, ולעזוב.
ועכשיו, במבט לאחור אני חושבת שהיא פשוט חששה להעלות את זה שלב.
ועדיין.. אני מתלבטת אם לשלוח לו הודעת ביטול.
"הכנתי לך הפתעה" אני אומרת לה.
היא מסתכלת עליי באושר. היא עדיין לא יודעת מה מחכה לה.
"זוכרת את הלילה האחרון שלנו בדירה?" אני שואלת והיא מסמיקה.
"כן או לא?" אני שואלת בתקיפות.
"כן" היא עונה בחשש.
"את הולכת לקבל את הריגוש שאת מייחלת לו, אבל זה בידיים שלך", אני אומרת בזמן שהכיסוי עיניים מונח על רגלה.
"אני ניגשת למטבח, כשאחזור, אני אבין אותך אם לא תהיי פה, אבל אני יותר מאשמח לראות אותך עונדת את הכיסוי עיניים."
חזרתי לאחר מספר דקות. היא חיכתה באותה תנוחה עם הכיסוי. את החיוך שלי היא כבר לא ראתה.
דפיקה בדלת, היא נדרכת ואני מרגיעה אותה.
פותחת את הדלת, הוא שם מריח נפלא כמו תמיד, מכוסה עיניים.
"יש לנו אורחת היום" אני אומרת לו.
מרגישה את הגוף שלו מתקשח.
כל התקופה שלנו יחד ומעולם לא צירפתי אלינו מישהו נוסף.
סוג של רכושנות. אפילו לשמש לי כמשרת כשאני מארחת לא הסכמתי. שלי!
ופתאום אורחת, יכולה להבין ובו במקביל יודע שהוא מתרגש.
"תירגע" אני לוחשת באוזנו, "תנשום".
מעבירה בעדינות ציפורן ארוכה על שפתו התחתונה, הוא מוציא לשון מהססת ואני נותנת לו להתענג.
מובילה אותו לסלון ומושיבה אותו מולה.
היא מריחה בושם גברי ולוחשת את שמי, אני ניגשת אליה, "קראת לי?", היא מהנהנת בראשה.
סטירה נוחתת על לחיה, "לא לוחשים לי, את מבינה את זה, נכון?". היא מתייפחת ואני רואה דמעה מצליחה להשתחרר מבעד לכיסוי. אני מלקקת אותה, היא נרעדת.
מניחה את ידיה בידיו, הוא מוחץ אותן קלות כמו אומר אני איתך פה. זה משעשע אותי.
ניגשת להדליק לי סיגריה ומתבוננת עליהם. תענוג.
"תפשיט אותה" אני פוקדת. הוא מציית. היא מצטמררת. אני מחייכת.
היא יפה. גוף דק, חזה כבד, נערת רוק אמיתית.
"תפשיטי אותו" אני פוקדת. היא מצייתת. הוא מזדקף. אני מתעוררת.
הוא יפה. גוף ארוך, בטן שטוחה, איבר מרשים.
הם עומדים, אחד מולה השנייה, הוא מרגישה את הפטמות שלה מזדקרות, היא מרגישה אותו דופק לה על הבטן.
יש ריח של סקס באוויר.
ניגשת אליהם, משחיזה את ציפורניי על גבם, הוא שחום והיא בהירה. לשניהם סימנים אדומים עכשיו.
מורידה את שניהם על הברכיים. מפשקת את שפתיו, אני אוהבת שהוא מוצץ לי את הלשון.
מפשקת את שפתיה, היא זולגת, נותנת לו לטעום אותה.
מסדרת אותה על שש. מעמידה אותו.
"תפשיט אותי" אני פוקדת. הוא מציית. היא מחכה. אני מתגרה.
אני יפה. גוף נשי, בטן רכה, בוטיצ'לית אמיתית.
יש ריח כבד של סקס באוויר.
