אמיתית או מיתולוגית

יש ריח כבד של סקס באוויר.
שומעת אותו מפשיט אותה ואני על הרצפה. מה לעזאזל אני עושה פה. איך הגעתי למצב שאני ממתינה כמו כלבה ליחס.
שומעת אותם מתנשקים. אני גם רוצה!! שמישהו יתייחס אלי כבר. בלי לשים לב משתחררת לי אנחת ייאוש לחלל החדר.
היא כמובן שומעת וישר ניגשת אליי. "ככה את קוראת לי?, עדיין לא למדת?" וסטירה מעליבה מזעזעת אותי.
אוף איתה, לא ככה פנטזתי אותה.
היא אמורה להצליף בי, לגרום לי להתחנן ליחס, לספור לי גמירות! כמו שהיא עשתה איתו. אז. באותו לילה ארור שנתפסתי.
'קומי! תורידי את הכיסוי ותחזירי לה סטירה, מי היא חושבת שהיא???'.
מאובנת. הברכיים שלי נעולות. אין מצב בעולם שיזיזו אותי מפה. אני אמתין. היא הרי אמרה שיש לה הפתעה.

"תשכב". אני שומעת אותה אומרת לו, ומחכה להריח אותו כדי לדעת אם הוא קרוב אליי.
המממ.. הוא שוכב ממש קרוב. מרגישה בעיטה קלה בישבן שלי. ומשהו נוגע בי בגב התחתון. פאק! היא מכוונת אותי כאילו הייתי חיה.
מצליח לה.
אני משנה את התנוחה שלי. מריחה אותו יותר קרוב.
היא נועצת בשיער את האצבעות ומורידה אותי לכיוון מה? יו, איזה קטע, יש לו ריח טוב גם בזין.
"הרבה זמן לא ירדו לו" היא אומרת לי. "תתחילי למצוץ ושלא תפסיקי לרגע". Say no more .
המרקם שלו מדליק אותי, כל וריד מורגש מעולה על הלשון שלי. ואני יונקת כאילו אין מחר. הוא נאנח בעונג, והיא סוטרת לו בכל אנחה.
אני מרגישה את הזין שלו מתנפח בכל סטירה. אוףףף מתי תורי?!?
הסטירות נפסקות. ואני לא שומעת אותה בכלל. יכול להיות שהיא הלכה? לא. אין מצב.
אאוץ', חם. הבת זונה מטפטפת עלי שעווה. יו באיזה זכות?? רגע, להמשיך למצוץ? היא אמרה לי לא להפסיק. טוב, נו, אני אמשיך.
איזה שעווה זו? מעניין אם היא צבעונית. למה היא הפסיקה? הא, אוקיי, היא חזרה עם עוד שעווה.
למה היא לא נוגעת בי? אולי היא לא בקטע של נשים? אבל היא נישקה אותי, והיה לי כיף.
טוב, תירגעי, יהיה בסדר. למה היא לא מדברת איתי? ואיך זה שהוא עדיין לא גמר?
מה עכשיו? קר לי. המממ... נעים. איזה חמודה היא. מרגיעה לי את התחת עם קרח. רגוע, תשתחררי.
היא רצינית ?!?!?!?! למה קר לי בתוך התחת? איך היא עשתה את זה בלי שאני ארגיש?
מתי היא תגיע לאיפה שבאמת בוער לי?
אמא שלה בגבס!! מאיפה זה הגיע? התחת שלי בוער! שתכניס כבר קרח להרגיע אותי.
מה נסגר איתי? שרמוטה שכמותי, מתחננת לה לקרח בתחת. "קרח". עוד סטירה. "קרח בבקשה". אההה. איזו הקלה.

שומעת רשרושים מאחורי. מריחה סיגריה. כנראה פתחה קופסה. הצלפה חזקה נוחתת לי על כפות הרגליים. אני משתנקת.
הזין שלו דופק לי את הענבל. בואנה נהיה לי גרון עמוק. מרגישה את השוט עולה למעלה לאט לאט. הגוף שלי בוער. היא מפסיקה.

"יש לך 10 שניות לגמור.
9
8
7
6
5
4
3
2"
זרם חם מציף לי את הפה. מעניין אם גם אני אצליח לגמור כשהיא סופרת לי.
"כל הכבוד יקירי" היא אומרת לו ואני מצליחה לשמוע אותו מחייך בגאווה.
"תבלעי" היא מפטירה לכיווני. בלעתי. נו מה, יש לי ברירה?
היא שמה עליי את הרגליים שלה. רגל מכל צד של הראש. מוזר לי. אני מרגישה את החום גוף שלה על הפנים שלי.
היא מושכת לי בשיער. וואלה? אני אמורה לרדת לה עכשיו? מה נהיה?
מפתיע. היא חלקה לגמרי. שעווה או גילוח, אני לא מצליחה להחליט.
נו מילא, הפשיטה אותי, התעלמה ממני, טפטפה עלי שעווה רותחת, זיינה אותי בתחת עם קרח, זיינה אותי בתחת עם משהו שורף,
הצליפה בי כאילו אין מחר, וכל זה בזמן שאני מוצצת להוא. יאללה, מה קרה? תתחילי להזיז ת'לשון. היא טעימה לי.
מה היא עושה לו שהוא ככה נאנח? איך היא בכלל מצליחה להתרכז? אני מגבירה את הקצב שלי, מנסה להוציא אותה מריכוז.
לגרום לה לגמור.
הוא ממשיך להיאנח, אוף, מה אני עושה לא נכון. אולי אני אוסיף אצבע? וואי כמה שהיא רטובה. בטוח אני יותר.
יימח שמה. הורידה לי סטירה. "ביקשתי אצבע?" היא שואלת ברוגז. אין לי מושג למה אני מגמגמת כשאני עונה לה "לא".
"מטומטמת".
למה אני בוכה? היא קמה בפתאומיות ומתחילה לצבוט אותי בירכיים. וואי כמה שזה כואב.
מצמידה לי משהו קר על הפטמות. מתי הן הספיקו לעמוד? מה קורה לי? ולמה אני לא מפסיקה לבכות? כבר לא כואב לי.
כל הגוף שלי רדום מהצביטות שלה.

היא מרימה אותי, מרגישה את הברכיים פתאום. זה כואב! היא שמה עליי אזיקים. מעור. נעים.
אני מרגישה קיר מאחוריי. איך לא ראיתי שיש לה תופסנים?
אני מפושקת כולי. היא מעבירה לי יד בכוס. סוף סוף מגע נעים. אולי אם אני אזוז קצת היא תכניס לי אצבע? אני צריכה את זה. כןןןןן.
אני דופקת לה את האצבעות. הנה זה מגיע... עוד קצת. היא יוצאת ממני. למה?!?
משהו דק נוחת לי על החזה חזק ומהר. זה ישאיר לי סימן! היא בכלל זוכרת שיש לי מחר מדידה אחרונה של השמלה?
עוד נחיתה ועוד אחת. פאק. היא לא מתעייפת.
יו. נעים לי. מתי היא הספיקה לומר לו ללקק אותי? מעניין אם גם הוא מרגיש שאני נהנית מההנחתות שלה.
היא נושכת לי את החזה. איך היא מצאה את החלק הכי כואב, רק אלוהים יודע.
נראה לי שמתתי. הכול כואב והכול נעים.
"יש לך 10 שניות לגמור.
9
8
7
6
5
כל הגוף רועד לי
3
2
1"
הוא הפסיק ללקק. היא הפסיקה לנשוך.
אני בוכה. רוצה להתמוטט . לנזול על הרצפה.
היא משחררת אותי, מובילה אותי ואותו למיטה. נשכבת בין שנינו.
אני מחבקת אותה חזק. מרגישה את החיבוק שלו מהצד השני. היא נרעדת.
~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~ שקט ~
המוח שלי מרוקן ממחשבות.
היא קמה בעדינות, לוקחת אותו איתה. עוברות כמה דקות ואני שומעת את הדלת נפתחת ונסגרת.
היא חוזרת אליי. מנשקת אותי. מלטפת. הופכת אותי על הבטן. משחה קרירה וריחנית מרגיעה לי את הכאבים.
הופכת אותי בחזרה על הגב. מורחת לי את אותה משחה על החזה. מאיפה העדינות הזו צצה?
היא מתרוממת שוב. הולכת כנראה לסלון. מעמידה אותי ומתחילה להלביש אותי.
מובילה אותי לדלת. נשיקה רכה. פתיחת דלת. "הגיע הזמן ללכת מתוקה, נתראה בחתונה". סגירת דלת.


שבועיים אחריי

איך זה יכול להיות שביום הכי מאושר שלי אני חושבת עליה? היא באמת תגיע?
קבלת האורחים טסה לי, בחופה הייתי בעננים. נכנסנו לאולם וכולם רוקדים איתנו.
"אני חייבת לשבת" אני אומרת לבעלי. איזה מוזר לקרוא לו בעלי. הוא מלווה אותי לשולחן.
קולטת אותה נכנסת ומחפשת אותי. אני מרגישה הקלה. לא רואה אותו מחוויר.
היא ניגשת לשולחן. מנשקת אותי בחיבה. אני מציגה לה את בעלי. עדיין מוזר לי לקרוא לו בעלי.
"באתי רק לומר מזל טוב, אני לא יכולה להישאר" היא אומרת. " צץ לי משהו".
חיבוק נוסף והיא הולכת, לא לפני שהיא משלשלת מעטפה לתיבה שבכניסה.
בלילה בחדר במלון, אני מחפשת את המעטפה שלה.


"יקיריי,
אני מרימה איתכם כוסית לחיי החזרתם של ריגושים שנעלמו,
כשתשובו מירח הדבש, צרו איתי קשר,
הפעם נעשה את זה בלי כיסוי עיניים".