ירקרקות האופר

כחולה שחורה עומדת במחסן נטוש ונוטפת מים.

"קוראים לי לילית סילבר עכשיו," היא מכריזה. "זה על שם ערפדית! וזה מסרט. היא הייתה מגניבה! והיו לה שיניים כאלו חדות! רוצה את הכתובת של הוובסייט? מישהו עשה אתר לסרט, והוא מגניב!"

"חוץ מזה," היא מוסיפה וסוחטת את השיער, "איפה קייסי?"

רעש מתכתי נשמע. ארבעה ליטר מים קפואים נשפכים על הראש של כחולה שחורה. היא עוצמת עיניים.

"אני לא מבינה את העונש הזה," היא אומרת.

רעש מתכתי נשמע מלמעלה. ארבעה ליטרים של מים קרח נשפכים על הראש שלה. היא עוצמת עינים עוד פעם, ואז ממצמצת בכאב.

"באמת שלא," היא מוסיפה. מסתכלת למעלה. אין מים.

"בקיצור," היא אומרת, "רציתי כבר הרבה זמן שתעניש אותי עוד פעם, ירוקאפור, משום שאני מתה על זה, עונשים עושים לי טוב, וחוץ מזה אתה דום לטנטי. למה שלא תהיה נשלט? תראה, תראה תראה! אני (שולטת) עכשיו! אולי תהיה נשלט?" היא מסתכלת למעלה. רעש מתכתי. מים נשפכים. עיניים.

כ"ש מסתכלת סביב. "אם," היא אומרת, "אז... יש עונש? משהו, חשמל, מכות? משהו? כלום?"

רעש מתכתי נשמע. ארבע ליטרים מים קפואים. כ"ש עומדת עכשיו בתוך שלולית אדירה. השיער שלה נדמה שמנוני והריסים שלה דבוקים לעפעפיים. "אני פשוט באתי..." היא אומרת, "אמרו לי לחזור למחסן, יהיה עונש... אין... ספירה לאחור? כיסאות טיפולים? משהו אנלי? ארטישוק?"

רעש מתכתי נשמע. ליטרים של מי קרח. כ"ש מתחילה לרעוד.

"כי... רציתי עונש, ככה, הבטחת!"

רעש מתכתי. ליטרים. "יש מגבת לפחות?" צועקת כ"ש מבעד לשאון המים הנקווים במסילות הניקוז.

קייסי עוברת בסך, אוכלת ארטיק. "קייסי!" צועקת כ"ש. "תראי! יש חלק נוסף בעונש! נכון שזה נהדר, אני –"

רעש. המון מי קרח נשפכים על הראש של כ"ש. קייסי עושה צעד אחורה, לא נרטבת. "נהדר לך. תעשי חיים!" היא אומרת ויוצאת מהפריים.

"כן! כיף לי!" אומרת כ"ש שעורה הפך חידודין חידודין. רעש מתכתי נשמע. כלום לא יוצא. כ"ש מסתכלת למעלה. ארבעה ליטרים נשפכים לה על הפרצוף. היא עומדת ומטפטת.

"כיף כיף," היא מוסיפה.