ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 4 שנים. שבת, 30 במאי 2015, בשעה 21:45


אני קוראת אותך.
כן.
אותך. אתה.
לפעמים הרבה מילים ברצף, לפעמים מעט. ויש פעמים לא מעטות שאני רואה לא רק את מה שמעל.
לפעמים אני חושבת שלמפות חלקים של רגעים זה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי. היום. או מחר.
אבל זה רק לי.
כי אני רואה בך, חלקים שאתה מנסה למפות בעצמך. ובעיניים שלי זה מרגיש כמו ניסיון סיזיפי בלתי מוצלח.
אתה לא באמת פה רק כי סיפרת לעצמך שפנטזיות מוגשמות הן זיקוק טהור של תחושות.
אתה לא פה רק כדי לצחוק על הדברים שאתה מספר לאחרים שאתה שלם איתם.
אתה לא פה כי כשמזיינים אותך מאחורה, הקדימה עומד.
אתה בכלל פה, תגיד?
כי בין מה שאתה משחרר לחלל השחור כאן, לבין מה שאתה לא משחרר מתוך השחור שנמצא לך בלב יש פער עצום ואין כלום שימלא.
ובין מה שאתה כותב ומאכיל אחרים, לבין האוכל שבאמת ישביע בך יותר מאשר כמה חלקים בודדים, קיימת תהום פעורה, שכלום לא מצליח למלא.
ואתה חושב, רק חושב שאתה מצליח לעבוד על כולם. ואת החלק הזה שחושב שאתה מצליח לעבוד על כולם, אתה ממולל חזק בין הלב ואצבעות הידיים ומשווע לרגע שמשהו שהוא אחר יאחוז בשערות שסומרות בך וילחש לך מילים שהן אמת.
 
לפעמים אני קוראת הרבה מילים שלך ברצף. והעיניים שלי שומעות רצף שהוא אחר.
לפעמים אני חושבת שכל כך הרבה מלל שלך, מכסה על משהו שהוא אחר.
כי בתוך מה שאתה קורא לו בועה של אושר, ובתוך מה שאתה קורא לו שמחה של רגעים, אתה דוחק לדפנות את הכמיהה למקום נטול פלקטיות של חיים.
ולכל התחושות שמבעבעות בך על אש שהיא גבוהה
בתוך המציאות שאתה בונה לעצמך
אתה קורא להן נמוכה.

והיא לא.
האש.
היא לא ואין אחר בעולם שיודע.
היא לא , ואין אחר בעולם שמרגיש.
היא לא ואתה מתקומם בתוכך על אותם נדירים שכן.
ובלילות נטולי שינה, כשזה רק אתה מול שמיכה ושמיים זרועי כוכבים אתה תוהה על אותם דברים שאתה מספר לעצמך שממלאים אותך.
על אותן פינות בך שמלאות באמת רדודה שלא שייכת לך.
על הֶקשרים שעשית. ואתה מבכה אותם.
עכשיו.
בשקט.
ככה, (לא) לבד.

ובאותן פעמים שאני קוראת אותך
אני שומעת כאב מפעפע,  כאב מהסוג שבחרת להראות לקרובים אליך רק צד מזערי ממנו.
והחיפוי מאבד מהכוח שלו. הוא באמת מאבד. ע"ע מילים שלך, וצחוק מתלווה..
ואתה מתפלש בתוך מחשבות בלי תכלית
כי ככה בחרת.
אתה. עם עצמך. ילד גדול שאתה. בחרת.

***

לונה, זו שאני ככ אוהבת יושבת על ספה מולי ומשחררת מילים שנוגעות לי בלב .
מעברו של שולחן ארוך ובוהק סתומי בלומי מצליחה להעלות בי סימנים של רוגז רגעי.
אני מתרוממת מעל הספה ובבעיטה קלילה היא נופלת על התחת.
אני מושכת אותה מהשערות אל חדר חשוך.
קצת אחרי שהיא דומעת והיד שלי שולחת סימנים של עקצוצים למוח, היא יורדת על הברכיים ומספרת לכפות הרגליים שלי על המילים הכי עמוקות, שלא נכתבו בכלל.
בעיקר כי הן נכתבות על ידי אנשים שלא יודעים לכתוב.
ואני רק חושבת על ג. בלחסן המיוסר ששוב מצליח לדחוף שאריות..

"..וזה לידך כל הזמן
וזה מסביבך
לך תקטוף עכשיו את הפרחים
ותיבהל מהאור המסנוור
ותדרוך על זכוכיות
ותצחק מעיניים עגולות אוהבות
המילים הן אילמות והלילה הגיע והתנור דולק ואתה נכבה..."
 
 
 
 
 
Breaker - Say what??!
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - הרבה יותר טוב, הא?
:)))
לפני 4 שנים
Breaker - אני נושם לרווחה.
למרות ש... אם אני אחשוב על זה שוב, זה יכול להיות די מדליק. :)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - סוטה אחד :P
לפני 4 שנים
Breaker - זה הדבר הכי יפה שאמרו לי הרבה זמן ;)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - }}{{
מלא!
לפני 4 שנים
מיקה האחת - מילים מאוד עוצמתיות, ופוסט נוקב במיוחד בגלל ׳העדינות׳ שבה העברת את הדברים.
אהבתי מאוד!
ותמסרי ללונה, הוד רוממותה, שהיא ממש חסרה לי.
חיבוקים לשתיכן, מדהימות!!
}}{{
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - שמחה שאהבת ,
מיקוש }{

והוד רוממותה חסרה לכולנו, הא?
אני אמסור.
חיבוק חזרה.


לפני 4 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - }}}}}{{{{{
הוד רוממותה תשוב בקרוב
לפני 4 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - גבריאל ניער אותי במילותיו עוד בזמנים שבאו 30 מכרים להופעה והוא היה נוטש באמצע השחר השני כי לא התאים לו.
ככה זה עם אלה שלא מתאים להם להשתלב עם מה שמחליטים עבורם. הולכים.
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - "קומה 58
שוטף כלים סיני צונח מלמעלה על המדרכה
דפקו לו דו"ח על התאבדות בפומבי.."

זה, ושאר המילים שהוא השאיר, עדיין מנערים.
כואב.
לפני 4 שנים
Aצועני​(אחר) - ואו איזה ניתוח בלי טיפה דם
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אני עדינה...
:))
לפני 4 שנים
סנופי השלישי​(אחר) - ג. בלחסן ז"ל
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - ההנחה שלי הייתה שכולם כבר יודעים שהוא התאבד :(
לפני 4 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - אהבתי את ההגדרה, ניתוח ללא סכין,
חד ומדוייק.
}}}}{{{{
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אהובתי
}}}{{{
לפני 4 שנים
הרועה הבודד38​(מתחלף) - יש עוד מילה חוץ מ"וואו"?!
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - וואווווו ארוך יותר :))
לפני 4 שנים
הרועה הבודד38​(מתחלף) - כמו תיד צודקת!!!
וווואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
לעזאזל למה זה כואב???
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - כי אתה מוצא משפטים בטקסט פה למעלה, שמתיישבים לך בול על מילים שאתה לא מעז להוציא.

וזה, אגב - לגמרי נורמלי.
לפני 4 שנים
הרועה הבודד38​(מתחלף) - המילים שכבר הוצאת בשבילי ולא פעם אחת בלבד
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - רועיקו, אתה מבין שזה לא באמת מילים שהוצאתי בשבילך, נכון?

תהיה שמח. תמיד. זה עוזר. תמיד.
לפני 4 שנים
הדורבנים​(נשלט) - כמעט וקינאתי בו
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - ברועיקו..?
לא כתוב לו שולט בפרופיל...?
:))
לפני 4 שנים
ואן גוך​(נשלט) - הוא בר מזל האיש הזה, גבירתי.
אני רק חושב שהוא:
1. לא יודע עד כמה.
ו-2. נמצא במקום מאד מפחיד מבחינתו. וקצת חבל לו על הזמן שעובר ממש מהר..
לפני 4 שנים
tmptmptmp​(נשלט) - כתוב מקסים , מאד מקסים
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - הו, אתה גם פה :)
לפני 4 שנים
tmptmptmp​(נשלט) - אני פה , שם , ובכל מקום
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י