צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיליארד כוכבים

לפני 3 שנים. שישי, 25 בדצמבר 2015, בשעה 21:06

הוא מקליד ומקליד ומקליד וראבק, 

יש לי משהו לכתוב. עכשיו!

הוא מקליד ומקליד ומקליד 

ואז, מה שרציתי לכתוב הוא כבר לא רלוונטי בכלל,

או סתם לא קשור

ואני מנסה להשחיל משהו באמצע 

והוא סותם לי את הפה

והמחשבות שלי עפות למיליון כיוונים

וזה נהיה הרבה יותר גרוע כשאנחנו מדברים

אני מתחילה סיפור ותוך כדי מגיעה בכלל לאחר

והוא מסביר לי באריכות כל דבר ואני,

אני חייבת עכשיו עכשיו להשחיל משהו

וזה לא שאני לא מקשיבה או שהוא לא מעניין,

ואני בכלל ממש אוהבת להקשיב לו

וזו פשוט אני עם קפיץ בתחת.

כלבה קפצנית.

אני עומדת מולו ערומה, רגליים זזות,

חסרת מנוחה ובסטירה השנייה אני נרגעת,

לא להרבה זמן כי לתרופה הזו יש פג תוקף

והוא שוכב במיטה זחוח, מרוח ומחייך 

ואני לא מפסיקה לזוז, להתחפר, לדבר

ואז הוא דוחף את הראש שלי למטה,

תמצצי הוא אומר

ואני נרגעת.

 

לקצת:)

 

ע ו ק ד - צריך לשדרג לך את עניין הסטירות שבארשונה כבר תרגעי לקצת :)
לפני 3 שנים
לבשחור - הוא אוהב איזון:)
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י