נתקלתי יותר מפעם אחת (אפילו בבלוגי שלי) בכינוי הזה.
הוא בא כדי להגדיר משהו שלילי (לפחות ככה אני הבנתי את זה)..כאילו זה או זו (במקרה הזה), חותרים אחרי אהדת הקהל (שהוא בעצם אתם או אנחנו) - וואו,אני כותבת את זה ומבינה עד כמה זה אבסורד.
כל אחד כותב את הפוסטים שלו ממניעים אישיים, שבצורה זו או אחרת משרתים את האני הפנימי שלו, יהיו המניעים אשר יהיו, כל עוד (ואני קצת חוזרת על עצמי), אין הוא פוגע באף אחד...מה זה משנה מה הם המניעים?
אם לאחד זה נותן שחרור ופורקן, ולשני זה נותן אישור לאשורם של הדברים, ולשלישי זה נותן אהדה מהאנשים איתם הוא בחר לחלוק את מילותיו שלו..
מה זה באמת משנה, ושוב (וכן..אני חוזרת על עצמי שוב), מי אנחנו שנחליט למה האדם שמאחורי המילים באמת זקוק באותו הרגע...והאם הזדקקות של אחד חשובה יותר משל זה שכותב את התגובה לאותו הפוסט.
יש את המבחן של סוקרטס..שנקרא מבחן שלוש המסננות, ואני חושבת שניתן (אולי בשינוי קל) להחיל אותו גם על מתן התגובות לפוסטים. האמת, מסננת המשהו הטוב, ומסננת התועלת..
אני חושבת שעל האדם שכותב את הפוסט להיות אמיתי לצרכיו שלו, יהיו הצרכים אשר יהיו.
