בחינת גבולות חדשה עומדת על הפרק בימים אחרונים.
אנחנו לקחנו על עצמנו התחייבות לדרך מאד ישרה אך חלקלקה ולפעמים מסוכנת מאד. לחיות באמון ופתיחות ולהישאר חופשיים בקשר — מעמיד אותך במבחן יומיומי— איפה אתה מול ההתחייבות הזאת, אילו צעדים אתה יכול לעשות ועל אילו כדאי לוותר.
לשמור על האהבה, על הקן החם שאנחנו בונים לנו, להשקיע בקשר המדהים הזה שנוצר בצד אחד — ולהמשיך ליהנות מהחיים , מהאינטרקציות החדשות שהחיים מביאים לנו ביחד ולכל אחד בנפרד— בצד השני.
ברור, שהכל זה עניין של "חוזה"— חשוב לדבר על זה, חשוב שכמה שיותר פרטים יהיו מדוברים ומוסכמים, אבל כשאתם עושים את זה לראשונה— יש לא מעט דברים שאתם פשוט לא יכולים לחשוב עליהם— הם מגיעים עם נסיון, עם טעויות... והטעויות האלה עלולות להיות מסוכנות. אבל כמו שפעם מישהו אמר— מי שלא לוקח סיכונים— לא שותה שמפניה...
וכן, הדרך שבחרנו בהחלט מטהרת את מהות הקשר— מנקה אותו משרידי רכושניות, מקנאה הרסנית, מהתניות מקובלות. מה שנשאר מולנו— זה הרצון עצמו. הבחירה שהופכת להיות מודעת ויומיומית.
דרך מדהימה. דרך שמלמדת אותי המון. דרך שמיום ליום אני מאמינה בה יותר ויותר. דרך שכל עוד אנחנו מתקדמים בה יד ביד מגלה לי איזה פרטנר מדהים יש לי.
תודה לך על השיעורים האלה. תודה לך על זה שאתה רואה אותי כמו שאני, תודה שאתה בוחר לאהוב אותי כל יום מחדש.
