יש דברים שהנפש העדינה שלנו לא יכולה לשכוח, היא קוברת אותם עמוק מתחת לזכרונות הטובים המאירים והשמחים, ממש כמו שמטאטאים את הלכלוך מתחת לשטיח, רק טוב יותר, כי את השטיח צריך לנער ולשטוף לפעמים ואז מגלים מיד את כל מה שהסתתר מתחתיו.
אלא שזכרונות טובים אף אחד לא רוצה לשטוף ולנקות, רק לנצור ולשמר אותם במקומם. יש לפעמים שמעירים אותם מהתרדמת כדי להתרפק על חוויה נעימה ומלטפת, אבל כשמתחילים להתלהב ולהגזים, נוגעים בעוד זכרון מתוק ועוד אחד ועוד, אז עלולים להתעורר כל אותם כבדים, קשים וכואבים כל כך שנדחקו עמוק לתחתית התהום.
וכשאלו מתעוררים ומתנערים מהאבק שהצטבר עליהם במשך השנים, הם ניצבים מולי כמו סרט אימה מפחיד נורא, ובכוונה כדי להכאיב במלוא העוצמה ולאתגר, הם אוהבים לקום ולהתעורר בדיוק ברגעים השבירים האלו בהם אני לבד פתאום.
וברגעים ההם שום דבר לא עוצר, כמו סכר שנפרץ הכל זורם מתפזר ורץ מהר כל כך, הזכרונות הכואבים מתנפצים וסוטרים לי כמו גלים שנשברים אל החוף ואני מוצאת עצמי נאבקת בהם, מנסה להרים את הראש כדי לקחת אוויר, להחזיק את עצמי מעליהם, להוכיח להם שהתחזקתי, אבל הם לא מרפים, מנסים להוכיח אחרת, ובכל עוצמתם מנסים להטביע אותי בתוכם, ואני אבודה, מחפשת זכרון טוב יותר או מקום ראוי להאחז בו, מחפשת שברי ספינה גדולים על פני המים, משהו, מישהו שמבלי שהרגשתי אולי שט באיזור עם רפסודה קטנה או חגורת הצלה, מישהו שישלח לי יד כדי שאוכל לתפוס ולהאחז, להחזיר לעצמי נשימה כדי שלא אאבד אותי.
ברגעים האלו אני לא יכולה שלא לחשוב כמה טפשה הייתי שלא שמתי לב שאני נכנסת לים סוער בלי לבדוק אם שירותי ההצלה עובדים בכלל, לא יחסתי חשיבות לעובדה שנכנסתי לבד, שאין מי שיראה כדי שיוכל לעזור ולמשות אותי החוצה, להוביל אותי לחוף מבטחים שאוכל להחזיר לעצמי את הנשימה, להטביע את הזכרונות הכבדים ולטמון את הלב ואת הראש בחזהו במקום באדמה, שאוכל לתת לדמעות לשטוף הכל ולהזכיר לעצמי שעכשיו טוב, הכל טוב. הסערה עברה, הכל מאחורי.
אין ממה לחשוש ואין מה לדאוג, יש לי את כל הסיבות לחזור להאמין.
זמן לשוט ולא לדאוג
מפרש אוסף רוחות ערות
בואי ונפליג הכי רחוק
כי זה עכשיו או לעולם
מותר לחלום ולקוות
גם ים אוסף תפילות פשוטות
על סירה אחת ימים שלמים
סיבות לחזור להאמין
את ים מלא סודות
שלפעמים נפלטים אל חוף
כמו הדברים שלא אמרת
לא אמרת לי שם
מודה לאלוהים הלוואי תשארי
הלוואי ושוב תתחיל המנגינה שלנו
מהתחלה
זמן לשוט ולא לדאוג
מפרש רוצה רוחות שקטות
בואי נדבר הכי קרוב
תראי עוד יום קרב לחלוף
(עידן רפאל חביב)
