על גברים עם מחווה נדירה... (אמנון כהן – לוי, או אמנון לוי – כהן)
הבלוג הזה כזכור לכם עוסק בהבלחות BDSM בחיי היומיים, לעתים אני כותבת על דברים שהם בבחינת הבלחה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים ומתאימה לבלוג הזה כמו כפפה ליד ולעיתים אני כותבת כמו הפעם על מחוות יוצאות דופן שאינן ממש בבחינת הבלחה אבל בהחלט ראויות לאזכור מכובד כיאה לבלוג של מכשפה החובבת מעריצי נשים באשר הם.
פוסט זה בבלוג שלי מוקדש הפעם לגברים ישראלים עם מחווה נדירה. נדירה כל כך שבכל מהלך חיי על אף העובדה שאני מכירה הרבה מאוד אנשים, זכיתי עד היום להכיר רק שני גברים כאלו. את האחד פגשתי לפני 4 שנים ואת השני היום. שני גברים נדירים אשר מציתים בי אופטימיות ואמונה כי יש עוד כמה כמותם וביחד הם מרכיבים תופעה יוצאת דופן.
בישראל כמו בשאר מדינות העולם, נהוג כי האישה מקבלת את שם משפחתו של בעלה עם נישואיהם, כך למשל אם רונית לוי תינשא לאמנון כהן, יקראו לה מעתה רונית כהן או עם תתעקש יקראו לה רונית לוי – כהן. אמנון כהן בשונה מרונית, ימשיך להיקרא אמנון כהן, לפני ואחרי נישואיו.
ישנם גברים, להם מוקדש הפוסט הזה אשר אימצו את שם משפחתם של רעייתם וקראו לעצמם (למשל) אמנון כהן – לוי, או אמנון לוי – כהן, כאמור זכיתי עד היום להכיר רק שני גברים כאלו. את האחד פגשתי לפני 4 שנים ואת השני היום, שמם המלא שמור במערכת:-)
מחווה נדירה...
לפני 18 שנים. 8 במאי 2005 בשעה 19:46
