סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 15 בספטמבר 2018 בשעה 19:17

איי שם לפני 15 שנה הכרנו. וירטואלית.

כשהוירטואליות היתה עוד בחיתוליה

היינו רווקים אבודים ובמשבר גיל השלושים

כל אחד במשבר שלו.

התמכרנו לשיחות צ׳ט של שעות על גבי שעות

על הכל ומהכל.

עפים על העולם החדש הזה המאפשר להחשף ולהשאר אנונימיים

אחרי כמה חודשים כאלו

העזנו ונפגשנו

שנינו זוכרים טוב את אותו מפגש.

חמש בבוקר. סתיו קריר.

שנינו מגיעים לתל אביב.

עצירה והצצה בתחנת דלק

ואז המשכנו למנזר באלנבי

רק שנינו היינו שם

בקושי מצליחים לדבר

אחרי בירה אחת

באור העולה של הבוקר

ליווית אותי לאוטו

ושניה לפני שנסעתי

ביקשת בעדינות שאולי בכל זאת

אבוא אליך

אמרתי לא 

וזו אולי הפעם היחידה מאז

שאמרתי לך

לא

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י