היית הפנטזיה.
הייתי מחפשת אותך.
כמהה למילים שלך. משתוקקת לטונים. להומור. לקשיחות.
עוקבת אחרי מערכות היחסים.
מנסה להבין מהמילים מה קורה שם.
בעיקר מרגישה אותך.
אני, אני אחת מ..
אתה רואה. אתה יודע. אתה נוגע!
ואז ביקשת לך אותי. אותי! קראת לי מדוייקת.
הייתי מסוחררת כמו ילדה קטנה שמגשימים לה חלום.
לכמה ימים בודדים הייתי שלך.
באמת שלך.
והיית כל כל נכון. בנקודה שהקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים. היית חבל הצלה. אוויר לנשימה.
וכל כך רציתי להיות נכונה עבורך. מדוייקת בשבילך.
וניסיתי.
ניסיתי לטשטש את הגבול.
עבורך.
עבורי.
ואז איבדתי את עצמי.
גוף שמגיב בקלות יחסית הפסיק להגיב לי.
ואז נפל עוד אסימון.
אני חייבת להישאר אני.
נאמנה לעצמי.
הריי זו היא שביקשת לעצמך.
הגבולות שלי חייבים להישמר.
הם פה כדי להגן על הנפש שלי.
עד שיגיע ההוא שיגן עליה.
ולך. אתה באמת כל כך נכון. כל כל מדוייק. כל כך מלא. כל אחת שתהיה שלך תהיה ברת מזל.
אנחנו. זה פשוט לא בכוכבים.
💜
שמש תמיד הייתה אהבה עבורי. ועכשיו זה קיבל משמעות כפולה. אהבה כפולה.