שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 4 שנים. 27 באוקטובר 2019 בשעה 20:55

יום אחד הוא יקום ויבין שהגיע הזמן.

הוא יתיישב על צד המיטה ויסתכל בה, עדיין ישנה.

העור השחום שלה, השיער הדבשי, הנשימות שלה עולות ויורדות, הרגלים הארוכות שמתחברות לישבן הכי יפה שהוא ראה בחיים.

הוא ילטף את הישבן בעדינות ורוך, יחפון אותו וימשיך כלפי השקעים המתוקים שבתחתית הגב. שם לא תהיה לו ברירה, הוא ינשק ברפרוף קל ... היא תאנח מעט ותפקח עיניים כחלחלות ירקרקות, תחייך.

אלוהים כמה שהיא יפה, כמה שהיא יפה ... 

ככל שהוא יאהב אותה ... הוא יתרחק מפה.

יום אחד זה יקרה ... 

שרף אורנים​(אחר) - עצוב
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - יום אחד זה יקרה
לפני 4 שנים
מי אני באמת - ... בלי שנרגיש..."
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - וזה יבוא
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - שולח לך חיבוק
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - היא כל כך יפה
לפני 4 שנים
מי אני באמת - ... זה צובט בלב שלך... " 😉
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - היא באמת כל כך יפה ..
לפני 4 שנים
מי אני באמת - מאמינה לך
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - 🌺
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י