שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 4 שנים. 17 בינואר 2020 בשעה 11:08

לאחר שיחה בוואצאפ הגיעה אלי  מעולם לא חוותה. מעולם לא הרגישה, הגיעה עם מלא פחדים וחרדות 

נבהלה אפילו מהפסל שהיה מעל הדלת

נכנסה מביטה לצדדים, מרגישה  כנראה מאוימת, נעה בחדר בחוסר מנוח ואז מתיישבת,  ראשה מטה  השיער הארוך מכסה את פניה.

 היא צעירה ויפה מאד,  דיברתי אליה בשקט.. הרגעתי והצעתי לה לראות את הציוד שבחדר הפנימי,

הלכה בחשש והביטה בצלב ובכלוב . לקחתי אותה והנחתי על הספסל  בתנוחה הנכונה..  הכל אני מסביר בשקט כמדריך בלבד, 

                                     ואז על הכסא  החדש שבניתי עם לפיתה של הידיים והצוואר

.                ניסתה גם זאת. הוצאתי מהתיק את האזיקים והשוט והקולר האדום הנחתי על המיטה.

           היא מאד אהבה. הרגישה מעט נוח יותר והסירה את המעיל  הנחתי את  האזיקים על הידיים שלה..

היא התרגשה ושיחקה וחיברה והתירה את האזיקים האדום שמצאו חן בעיניה. הביטה בקולר וליטפה.

דיברנו על הרבה דברים ומעט על שליטה. 

ואז המשכנו לדבר  היא עדיין עם האזיקים .

 נשכבנו לבושים במיטה.  היא נצמדה עם  הגב אלי חיבקתי וליטפתי שערה ודיברנו היא מביטה בשוט ובקשה לנסות הצלפות על הבגדים

          הצלפתי עם השוט הרך יחסית 10 הצלפות.. אז ביקשתי ממנה לספור עוד 20 בתחילה ניסתה להתנגד אבל נרגעה והסכימה

                     המשכנו לשכב   כפיות על  המיטה ודיברנו על הרבה דברים. לא על שליטה כלל והיא נרדמה לי בידיים..

                                                ואז מאוחר בלילה התעוררה  חיבקה נישקה והלכה לביתה רגועה מאד

                                     זה היה משהו  מאד לא מוכר.. אבל בדרכו שלו מאד מספק. לא פחות מסשן

                                                            כמו לגעת  בסוסת פרא ולגרום לה לבוא לאכול מהיד שלי

                                     אלו הרגעים המופלאים שחוות כשמחפשים  נשלטת . הריגוש הזה הוא משהו שלא הייתי חווה בדרך אחרת

                                               


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י