הוא מקפיד לא להסתכל על הישבן שלה כשהיא יוצאת מהחדר. היא באמת לא מושכת אותו. ההתנהגות שלה, מצד שני, נעימה לו. משהו בציות המיידי, ההקפדה על כל הוראה, גחמנית ככל שתהיה.

גם עכשיו, אחרי שבועיים בעבודה, הבהלה הזו התחפרה בתוכי. לפעמים היה נדמה לי, ברגעים מסוימים, שהיא לא שם, אבל אז, במבט אחד שלו, היא שוב היתה מזנקת עליי, ומשתקת את היכולת שלי להגיב – לא לדבר, לא לכתוב, לא לחשוב; הייתי מורכבת אז רק מנשימות מהירות וקלות ובהלה גדולה וכבדה.