הוא ראה את היד החבושה שלי והבחנתי בזיק של דאגה חולף בעיניו. "מה קרה? נפצעת?"
חייכתי את החיוך המפורסם שלי, חיוך שמעוות את קצות השפתיים, מגלה שיניים, אבל לא מגיע לעיניים. "כן, נפצעתי. ובגללך!"
"בגללי?! איך?!"
"בגלל שלא פינית את הזבל, נעקצתי". החיוך השטני שלי הפך לצחוק. "אבל אל תדאג. גם אתה עוד תיעקץ"...

"מלכות נכבדות, לפניכן סאב בן 28, חסון, נבון ובנוי היטב, המוצע למכירה. למעשה מדובר במכירה שנייה של העבד, שכן לאחר שנמכר בפעם הראשונה, העז העבד הסורר לסשן את הדומית שקנתה אותו! בכדי להבטיח שהדבר לא יחזור על עצמו, אני אהיה נוכחת במשך כל הסשן של העבד עם הדומית שתקנה אותו הערב. גשו קדימה, גבירותיי, ובדקו את הסחורה בעצמכן"...