אני מרימה את שמיכת הפוך מעל הראש ומנסה להרגיש קצת יותר מוגנת. אחרי דקה ארוכה של שקט אני לא יכולה לשאת את זה יותר. אני מבקשת ממנו ללכת לישון. הוא אומר, "את יכולה ללכת לישון אם את רוצה, ואתה יכולה גם להפשיל את המכנסיים, לגעת בעצמך ולבכות קצת בשבילי, בזמן שאני חושב על השיחה הנעימה שהייתה לי איתה".

אני מתעצבנת ומצהירה שהוא פשוט "פוץ מתנשא ונפוח". "זה נכון", הוא אומר בחיוך רגוע, "ואת הולכת לחטוף מהפוץ הזה המון סטירות הערב".