מנהיגותו היתה בלתי מעורערת, המזון הטוב תמיד הוגש לפיו וחתול חצוף , שהיה מעז להתמרד סולק מדרכו באלימות.

רוח של חורף מתקרב

אני רוצה את זה, שבכל פעם שנהיה בחברת אנשים, אוכל רק לחשוב על השיבה הביתה. על ידו מושכת בשיערי. על נקבי הנפערים רק למענו. על מלותי האומרות רק הן לכל ציווי שלו.

מנגד שיגר המלך קפה את צבאו המיומן והמאורגן את עכבר הציניות בכח התוקף, את עכבר כנות לקרבות הבלימה, את עכבר העיקרון לאיגוף מימין ומפקד הצבא עכבר שפת הגוף המיומן בהסתוות, ובלחימה טקטית.

מאה וחמישים נרות דולקים בצבעים שונים בלהבותיהם המרצדות העירו את ביתה וקיבלו את פניה בסובבה את המפתח בדלת.

היא חיכתה לו במכונית, לוחצת עליו להיפרד מידידיו, מכינה את שיחת התוכחה. חף ידע, שהוא יסבול. בחושך. הוא נהג הביתה , ננזף ללא הפסק ומתגונן ומתגונן. אולי להסיט את ההגה ולהיתקל ברעש ובעוצמה ברכב , המגיח ממול? לא, לא איש כמו חף יעשה את זה, הוא לא רוצה להרוג אחרים, אבל הוא גם לא רוצה להרוג את עצמו.

ברגליה העייפות מיהרה אל חדר הבקרה בצעדים זריזים. אין מישהי אחרת, זו חייבת להיות היא. אדום זו היא. לחצה על כפתורי המכשירים, הפעילה את הצג וחיוך עצוב עלה על פניה. הנה היא ממשית. כן, היא אדום.

לפתע, עלה חיוך דק של שמחה על פניה, הנה היא בממלכתה, שליטת היקום הקטן שלה, וכל שעליה לעשות הוא לבחון את יציר כפיה ולתכנן יצירות חדשות בראשה.
הנה מופיע מפינתו משרתה הלבוש בכתונת לבנה וכולו מבט של עצה. "אם כן כליעזר מה נבנה היום?"