אקצר לכם את ההיסטוריה בשביל שתוכלו להבין את הסיטואציה. הכרתי את שימי לפני כשנה בכלוב. אז עוד הייתי ״גורה קטנה״ (ככה הוא קרא לי), בת 23 שעושה את צעדיה הראשונים בעולם השליטה. הוא היה מנוסה ומלא ביטחון, ונזלתי בכל פעם שהשם שלו הופיע על צג הטלפון שלי. הוא אימץ אותי, קילר אותי, ובסבלנות הסביר לי מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. שימי תמיד אמר שאגו וקינאה הן העקב אכילס שלי. אז עוד לא ידעתי כמה שהוא צודק...

״יש לך פה אחלה דירה. היי, אני ענת.״ ״נעים מאוד ענת״ אמרתי, תוך כדי שאני מפנה אליה את קופסת הסיגריות פתוחה. היא לוקחת סיגריה ואני מדליק לה אותה. ״התגעגעתי״, היא אומרת לאחר נשיפת העשן.

סגרתי את היומן, וסובבתי את ראשי אליה. פעם ראשונה שהסתכלתי לעיניים שלה
מהרגע שהיא הגיעה. עיניים כחולות, גדולות עם מבט של מישהי שלא ממש מבינה
איפה היא נמצאת. לגמתי מהקפה. ״איך הוא?״ היא שאלה. ״סביר״. ראיתי אכזבה קלה בפניה.