סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מועדון הפמדום הבוטה

מאת Grey / Green​(אחר)     26 בינו 11 7015
"אוקי", היא אומרת. "אני לא רוצה להתבייש בך. תכנס לזה כבר וזהו".

אני נשען על הקיר ולובש רק חולצת בטן, והידיים שלי מכסות על הזין. זאת לא באמת חולצת בטן, זאת חולצה שלה. עלי היא נראית כמו חולצת בטן. אני מסתכל על הרצפה, על הדברים שהיא משאירה על הרצפה בחדר השינה שלה: עשרים אלף שוטים, וחבלים בערימות כמו כביסה מלוכלכת. אזיקים. דילדו דאשתקד.

היא עומדת ליד החלון. היא מציתה סיגריה, וזה אומר לי שהיא יודעת שהיא מנצחת פה, ומכאן אני יודע שהיא הולכת לנצח פה.

אני מסתכל על העשן ועל היד שלה. היא אומרת "תראה. חמוד. כל הקטע זה עבד שאני יכולה להשתמש בו עם החברות שלי. במסיבות שלנו. במפגשים שלנו. אני לא צריכה אותך אם אתה סובל מפחד קהל. ידעת את זה קודם, כשנפגשנו, נכון?"

אני עושה כן עם הראש.

"אני רוצה מישהו שלא יבייש אותי במפגשים עם דומיות אחרות. אתה חושב שאתה מספיק מאולף כדי להיות במפגשים שלנו?"

אני עושה כן עם הראש. זאת כנראה טעות, כי היא מתחילה ללכת לקראתי, והיא נראית די עצבנית. אני מוצא את עצמי על ארבע. היא תופסת אותי בשיער. היא דוחפת את הראש שלי עמוק לתוך הדילדו – סמל הכישלון שלי מאתמול. לא בעצבים. אבל בכוח.

"מה זה?" היא כמעט לוחשת.

"הדילדו שלי. שנתת לי. המתנה שלי".

"וזה נכנס?"

"כמעט".

היא לא טורחת עם המכות בטוסיק, היא יודעת שזה כיף. אני מרגיז אותה, ישר מקבל סטירות בביצים. זאת כואבת במיוחד. האף שלי מעוך על הדילדו הזה, שאפילו לא זכרתי לשטוף.

"נכנס?"

"לא. עדיין לא, מותק".

היא לא משחררת, אבל מלטפת אותי עכשיו. הביצים. הזין. אני קשה, קשה עד שכואב לי. היא מניחה עלי את הראש. שבועיים לא גמרתי. בחיים לא הרגשתי ככה. היא אמרה שאני אגמור רק עם הזה בתחת, עד הסוף בתחת, וחשבתי שתוך יום או יומיים זה ייגמר. אבל הדילדו הזה מפלצת, הוא נבלה מלייטקס, אלוהים אדירים כמה הוא גדול, וכמה מושפל ומחולל אני מרגיש אחרי חצי שעה של חדירות כואבות ונסיגות משפילות, כשאני נשלח לישון על הרצפה בעונש, בין החבלים לשוטים. אני שונא את הדילדו הזה ואני אוהב אותו, כמו שאוהבים אדון מכה. אלוהים, אני מרגיש כל כך הומו. כשהיא משתמשת בסטראפ-און שלה—כמעט רק ככה היא גומרת לאחרונה—היא לא מפסיקה לעשות קולות של גבר ולקרוא לעצמה ג'ורג'. זה מצחיק רק בפעם הראשונה, אחרי זה זה כל כך משפיל. אלוהים, כמה שאני צריך לגמור. הדילדו הזה תקוע לי בפנים. לפעמים היא מספרת לי איך, אם אני אכשל במשהו שאני צריך לעשות – נגיד, לגרום לה לגמור תוך חמש דקות, או לחטוף שש מכות מהקיין המזדיין הזה בלי לזוז – היא תקרא לחבר טוב שלה, מארק, שישמח לדחוף לי את הזין שלו עמוק עמוק לגרון, לגמור לי בתוך הפה. היא מתארת לי איך הוא יכריח אותי להתחנן לבלוע בפה מלא זרע, ואיך הוא לא ייתן לי לבלוע לפני שאני אחטוף ממנו עוד מנה, אחרי שהוא יזיין לי את התחת טוב טוב. אני חושב על כל זה כשהאף שלי דחוף לתוך הדילדו הזה, שמריח כמו תחת, והזין שלי כואב מרוב דם שזורם בתוכו.

"אתה יודע", היא אומרת לי באוזן וממשיכה ללטף, לצבוט, לדחוף קצת את האצבע לחור, "מה המשחק שלנו? אנחנו מתות על המשחק הזה. זה מירוץ פלאגים. יש שני שולחנות צרים וארוכים – כמו חמורים, בעצם – ועליהם מודבקים פלאגים בגדלים הולכים ומתעצמים. משמנים את כל הפלאגים, שמים שני עבדים בהתחלה של כל חמור, והם צריכים להתחרות – לעבור כל פלאג, לשבת עליו עד הסוף, עד שהוא נכנס עד הסוף, ואז לקום ממנו ולהמשיך לפלאג הבא. עם הידיים קשורות מאחורי הגב". היא מספרת ומלטפת אותי, ואני נגמר מהסיפור הזה. אני מפחד ומשתוקק ומת, מת לגמור. בקצה של החדר יש כלוב, שני מטר על מטר. היא הבטיחה לי שאם אני מעז לגמור בלי רשות אני עושה שם יומיים בלי לצאת. אני מאמין לה. אני לא מעז להתקרב בכלל לאורגזמה. "היופי זה לשבת שם, על הספות, ולראות את העבד שצלח את הפלאג השלישי והרביעי מהר ובביטחון עצמי עומד מעל החמישי, ולא מצליח, לא מצליח. מזיע, נאנח, מושפל, עם הפלאג חצי תקוע לו בתחת. אתה יודע למה הוא מזיע כל כך?"

"לא. אבל אני מת לדעת," אני מודה.

"תמצוץ יפה ותגלה". היא מעמידה את הדילדו, דוחפת את השפתיים שלי מסביבו. לא נותנת לי זמן להחליט, לקחת אוויר, אני מתחיל למצוץ בלי לחשוב, מחפש לדחוף אותו כמה שיותר עמוק, לגעת עם האף ברצפה. הדילדו ממלא אותי. אני חושב שאני מאולף. אני חושב שלפחות אני מתחיל להיות מאולף. זה מוצא חן בעיניה, הקולות שאני עושה. אם הייתי יכול להסתובב, שתראה את הדמעות של החנק בעיניים שלי, זה היה משמח אותה עוד יותר. "הוא מזיע כל כך כי בכל יום, העבד שמפסיד הכי הרבה משחקים מזכה את המלכה שלו בסיבוב ספאנקינג בין החברות. לעיני העבדים". היא דוחפת את הראש שלי עמוק למטה, והאף שלי נוגע ברצפה ועוד איך, ואני מרגיש איך אני הולך להקיא. "אתה רוצה לראות אותי חוטפת ספאנקינג, מותק?"

אני מחשב במהירות: אני מאוד רוצה לראות אותה חוטפת ספאנקינג. אבל כנות זה לא תמיד טוב בקשר. אני מיילל איזה לא חנוק, חנוק, ומת לבכות. היא עוזבת ואני נושם, עדיין עם הפה מסביב לדילדו, מפחד לצאת. אני מדמיין שהדילדו זה הזין של מארק, ושמארק הוא מין בחור שרירי להדהים ומפחיד. היא מלטפת לי את התחת, שולחת אצבעות חודרניות פנימה. מירוץ הפלאגים. אני רוצה לנצח בשבילה במירוץ הפלאגים, לשפד את עצמי על הפלאג האחרון, שהוא בטח מפלצתי, בטח עשו אותו בשחור כי אין גדלים כאלו בלבן, אני רוצה לדחוף אותו כל הדרך פנימה ויותר מהר מכל עבד כפות, עירום, מיוזע והמום אחר במועדון הדומיות של החברה שלי. "זה", היא אומרת ודוחפת אותי במעלה ובמורד הדילדו, ואני מוצץ, "זה רק הגודל הרביעי. מתוך שבעה. מבין אותי?"

אני מהנהן. אני מיוזע כבר ככה. האצבעות שלה בתחת שלי, הדילדו בתוך הפה, הזין שלי מנסה לעשות חור ברצפה.

"אז תיכנס לזה כבר, ובוא נתחיל את השבועיים". היא מחזיקה חגורת צניעות. היא יודעת שעוד יום אחד ואני אגמור מתוך שינה, או סתם במכנסיים באוטובוס כשתתיישב לידי איזו ילדה יפה. היא רוצה שבועיים של אימוני שדה קשים, של טירונות בדסמ, וזה עובד יותר טוב על עבדים חרמנים נורא. כאלו שלא גמרו כבר חודש, ויעשו הכל בשביל לקצר את העונש ביום. "ביצים מלאות זה גבר מסור", היא אומרת לי בלילות, אחרי שאני, הפנים שלי מלאות במיצי הכוס שלה והתחת שלי פועם מרוב מכות וחדירות, מתחנן לגמור הלילה. אבל עכשיו נגמרה לי רוח ההתנגדות. החרמנות והדברים שמציצת זין ואצבעות בתחת עושים לנפש שלך הכניעו אותי. אני נשכב על הצד. היא מביאה את הקערה עם קוביות הקרח – שהפכה לקערה עם מי קרח – ועושה דברים כואבים למדי – כל מיני מתיחות של העור שלי והכנסה שלהם לתוך דברים קשים ומגרדים.

"אני צריך להיות בסקי בשבועיים האלו", אני אומר בלי כוח אמיתי להתנגד. היא מלטפת לי את השיער.

"אני יודעת", היא אומרת. "אני אקח אותך לסקי פעם אחרת".

הזין שלי פועם וממש ממש כואב בתוך הכלוב. זה רק מצחיק אותה, איך הכלוב-זין החדש שלי קופץ לו, כשהזין שלי מנסה להשתחרר כמו מפלצת רעבה בגן חיות. אני מסתכל למטה. הכלוב ורוד. כמובן.

היא מורידה את המכנסיים והתחתונים, ואני מסתכל על המפשעה שלה ביראת קודש חרמנית. היא מסתובבת ומתיישבת לי על הפנים. "טוב, אז פעם אחרונה החזקת 55 שניות. בוא נראה. תתחיל ללקק, מתוק.

אני נאנח בין הפלחים הרכים שלה ומוציא את הלשון. אני מאולף, אני נאלף, אני מתאלף. כשהיא מתחילה להכות את הביצים שלי בשוט שהיא מצאה לידה אני חושב על הדומיות האחרות והסאבים האחרים במועדון הדומיות שלה, מסתכלים עלי עירום, כלוא ומתפתל.

זיקית
אוה מאן...
אחד היותר מחרמנים. אם החברים שלך היו יודעים איזה ראש מלוכלך יש לך *באמת* :)
24/04/07 20:07
kinkycat
Well written
כתיבה יפה - עלה והצלח
24/04/07 20:12
Noxie
יפה!
אהבתי !
24/04/07 22:33
גון קונור מקלאוד​(נשלט)
מעולה
זה עושה לי חשק לבוא איתה כעבד שלה למועדון הפמדום לשבת על הפלאגים השונים ולעבטור את כולם אחד אחד
24/04/07 22:43
מקמרפי​(אחר){ush ואושה}
סוף סוף מישהו שיודע לכתוב
הייתי רוצה לראות אותך מעלה את דמויות הדומית שלך לרמות הרבה הרבה יותר מתוחכמות בהם שלל האביזרים וקלישאות ה-BDSM הם רק ניצבים חיוורים בתפאורה מאתגרת מחשבה. אני מרגיש שאתה מסוגל.
25/04/07 04:29
Mary Jane
מחרמן ביותר
עוד!
26/04/07 20:39
Ana Goge
זה עשה גם לי חשק
ואני בכלל יש לי חשקים אחרים. אני גם בדעה של מק, רק בצורה מעט מעודנת יותר. ואם זה לא ברור, המשך לכתוב!
27/04/07 17:07
Olive
אהבתי
כיוונת יפה לכיוונים הפופולאריים בעיני רבים. הכתיבה אמיתית וזורמת. מצפים לפרק הבא.
28/04/07 03:55
Queencie​(שולטת)
אהבתי מאוד!
אהבתי את הכנות הלא מתייפייפת של הכתיבה שלך! צבעת את זה בצבעים אמיתיים ולא בקלישאות פלסטיות, ועשית את זה יפה! קדימה, לפרק הבא!!!
28/04/07 04:58
Faara​(שולטת)
ואני
מאוד אהבתי.
28/04/07 09:45
מיס דייזי
אהבתי מאוד
אהבתי מאוד את הכנות וחוסר ההתיפייפות, כתיבה מעולה, מצפה לקרו עוד מפרי עטך!
09/03/11 21:14
זכר אינטלגנט
ענק, נקרעתי מצחוק
ציניות מדהימה. הכל שטויות בחיי
21/01/14 23:32