מה זה EBF?
מאת Grey / Green
26 בינואר 2011
כשהיא אומרת לי להכין את התחת ל-EBF היום בערב אני כל כך מתרגש שאני מתקשר למשרד ומודיע שאני חולה היום. אם זה נשמע לך טיפשי שאני מתרגש מזיון בתחת, ועוד במסגרת משהו שנקרא EBF ואני לא בדיוק יודע מה הוא, שיבושם לך. אני מתרגש. זאת הפעם הראשונה שלי. ולגבי השקר ששיקרתי לבוסית שלי, זה לא שקר כזה גדול, כי באמת מתחילה לכאוב לי הבטן מהתרגשות.
אני מבלה חצי יום בלהתעלם מזה, אבל זה הולך וגדל ואני כבר לא יכול להעמיד פנים שאני קורא עיתון או רואה טלוויזיה בנונשלנטיות. אני מנסה לחשוב איך להתכונן. אני מחליף מצעים, מאוורר את חדר השינה. אחרי זה אני חושב: אולי היא תרצה לזיין אותי דווקא על השולחן במטבח? זה שולחן גדול, כבד, יציב כזה, כזה שאפשר להרכין מישהו עליו ולקשור לו את הידיים לרגליים של השולחן. אז אני מנקה את המטבח ושם פרח אחד מהגינה על השולחן בתוך כוס מים.
אני לא אוכל כל היום, אני תוהה אם זה מספיק. אני פוסע הלוך ושוב במטבח במשך כמה זמן, ובסוף אני חוטף את הארנק ועף לסופרפארם. אני עומד בתור לרוקחת מאחורי אסופת זקנים ומסתכל בעצבנות על התקרה. יש רוקח אחד, צעיר, נשי; יש רוקחת אחת, בטח בת ארבעים, לא נראית רע, נראית קשוחה כזאת. אני מנסה להחליט עם מי מהם אני פחות רוצה להתקע כשאני אבקש חוקן, ולא מצליח. רגע לפני שנהיה תורי, הרוקח הנשי יוצא להפסקה ומחליפה אותו איזו מתלמדת צעירה, יפה, עם חולצה מכופתרת שהיא א' קטנה מדי להיקף החזה שלה וב' לא מכופתרת עד הסוף. עכשיו אני יודע עם מי אני לא רוצה להתקע. כמובן שאני נתקע איתה.
"חוקן", אני ממלמל.
"מה?" היא שואלת. היא שמעה אותי. היא סתם גורמת לי להגיד עוד הפעם.
"אני... אני רוצה חוקן", אני ממלמל.
כשאני סוגר את הדלת של הבית ומניח את החוקן על השולחן בכניסה, הפנים שלי עדיין אדומות.
אני עירום באמבטיה. אני מנסה לעמוד על הברכיים ולהחזיק את השקית של החוקן מעל הראש. זה לא יעבוד ככה. אולי לשכב על הצד? להניח את השקית על הכיור? אני מצליח לחבר את השקית לווילון של המקלחת. אני עומד ודוחף את הקצה ההוא של הצינור לתחת, יד אחת מאחורי הגב, אני בטח נראה מה זה מטומטם עכשיו. אני שורט את עצמי כשאני מכניס את הצינור ההוא וזה מפחיד אותי: מה אם אני לא אהיה כשיר לזיון הערב? אני מבטיח לעצמי להזהר. בעדינות, אני רוכן על דופן האמבטיה, התחת באוויר, ונותן למים לזרום. זאת תחושה די מחורבנת ואני מחכה שזה ייגמר. אחרי זה אני מתקלח במים רותחים אולי חצי שעה. תודה לאל על דוד השמש. אני מסבן את התחת ופתאום אני מרגיש אחרת. אני מרגיש סקסי. אני מסבן את התחת בעדינות ואני אומר לעצמי, הולכים לזיין אותי בתחת היום.
כשאני מתנגב אני שם לב שהיא שלחה לי סמס עם הוראות. השעה כבר שש. איך הזמן טס כשמכינים את התחת ל-EBF. אז אני לא מתלבש. אני מוצא את הדברים שאני צריך והולך למטבח (הידד!) ומניח את הדברים על השולחן (הידד!)
ואז אני רוכן, פותח את השפורפרת הקטנה ומשמן לעצמי את התחת. בעדינות, כמו שהיא מבקשת, ביסודיות; אני נשען על המרפק, ברך אחת על הכיסא, שפוף, דוחף לעצמי אצבעות עם היד השניה. כשזה מספיק אני מתרומם, הולך לצד השני של השולחן ומרגיש את החלקלקות הזאת בין הרגליים. אני מרים את השולחן ומניח את הלולאות של השרשרת שתקשור לי את הידיים תיכף מתחת לרגליים של השולחן. בשני הקצוות האחרים של השרשרת יש אזיקים, ואני הולך בחזרה לצד השני של השולחן, מחליק את כיסוי העיניים על העיניים, מציב את התחת שלי מול הדלת, רוכן, משתדל שהזין שלי לא יתחכך בשולחן - כי מי אמר שמותר לי? ונועל את עצמי במבצע אקרובטי מגושם משהו. ומחכה. מחכה, מחכה מחכה. באמצע הציפיה אני נבהל: לא פתחתי את הדלת. היא זכרה להביא מפתח? לא שכחתי את המפתח שלי בתוך המנעול? מה אם היא לא תוכל להכנס ואני תקוע פה? אני מנסה להשתחרר כדי לבדוק, אבל קשרתי את עצמי היטב.
מעט האור שחודר מתחת לכיסוי העיניים הולך ומתמעט. כבר חושך כשאני שומע את המפתח בדלת. אני רגוע אבל דרוך. אני שומע צעדים. מישהי עומדת מאחורי. אני שומע את הנשימות שלה, אני חושב. אני שומע ריצ'רץ' נפתח. אני מרגיש את היד שלה על התחת שלי. מלטפת לרגע. מפסקת. דוחפת אצבע בולשת לתחת המשומן היטב שלי. אני נדרך, אבל משתדל להרפות. להרפות, להרפות. להרפות את הכוס שלי בשבילה. אני מרגיש סקסי שוב.
לאט, לאט, אני מרגיש ראש חץ מפלח את הלחיים ואז את את הרקטום שלי. לא גדול מדי - או שאולי כן? הלחץ אחיד, הקצב איטי, ואף פעם לא כאב לי בדרך כזאת: משפילה ומשמחת. אני מנסה להתמסר לזין שלה, מנסה לחשוב איך הוא נראה: מאיזה חומר ובאיזה צבע ואם הוא באמת גדול מדי, כמו שהוא מרגיש עכשיו. אני מנסה לא להאנק אבל זה לא עוזר לי. הקצב מתגבר ואני לא מצליח לנשום. אני כמעט צועק עכשיו עם כל דחיפה, עם כל משיכה. הגניחה שלה מאחורי נשמעת אחרת, לא נשית בכלל, כמעט גברית. יש עצירה והתנשפות מאחורי, הזין חצי בתוכי, ואני חושב שזה זמן טוב לשאול:
"מה זה EBF?"
"מה זאת אומרת," מגיע הקול שלה - מלפנים, לא מאחורה, "זה איוול באט פאק".
הגבר שמזיין אותי גומר. אני מרגיש את הזרע שלו נוזל בין הלחיים שלי.
"הבא בתור", היא אומרת. הבא בתור בא.
לונג ליב איוול באט פאק.
אני מבלה חצי יום בלהתעלם מזה, אבל זה הולך וגדל ואני כבר לא יכול להעמיד פנים שאני קורא עיתון או רואה טלוויזיה בנונשלנטיות. אני מנסה לחשוב איך להתכונן. אני מחליף מצעים, מאוורר את חדר השינה. אחרי זה אני חושב: אולי היא תרצה לזיין אותי דווקא על השולחן במטבח? זה שולחן גדול, כבד, יציב כזה, כזה שאפשר להרכין מישהו עליו ולקשור לו את הידיים לרגליים של השולחן. אז אני מנקה את המטבח ושם פרח אחד מהגינה על השולחן בתוך כוס מים.
אני לא אוכל כל היום, אני תוהה אם זה מספיק. אני פוסע הלוך ושוב במטבח במשך כמה זמן, ובסוף אני חוטף את הארנק ועף לסופרפארם. אני עומד בתור לרוקחת מאחורי אסופת זקנים ומסתכל בעצבנות על התקרה. יש רוקח אחד, צעיר, נשי; יש רוקחת אחת, בטח בת ארבעים, לא נראית רע, נראית קשוחה כזאת. אני מנסה להחליט עם מי מהם אני פחות רוצה להתקע כשאני אבקש חוקן, ולא מצליח. רגע לפני שנהיה תורי, הרוקח הנשי יוצא להפסקה ומחליפה אותו איזו מתלמדת צעירה, יפה, עם חולצה מכופתרת שהיא א' קטנה מדי להיקף החזה שלה וב' לא מכופתרת עד הסוף. עכשיו אני יודע עם מי אני לא רוצה להתקע. כמובן שאני נתקע איתה.
"חוקן", אני ממלמל.
"מה?" היא שואלת. היא שמעה אותי. היא סתם גורמת לי להגיד עוד הפעם.
"אני... אני רוצה חוקן", אני ממלמל.
כשאני סוגר את הדלת של הבית ומניח את החוקן על השולחן בכניסה, הפנים שלי עדיין אדומות.
אני עירום באמבטיה. אני מנסה לעמוד על הברכיים ולהחזיק את השקית של החוקן מעל הראש. זה לא יעבוד ככה. אולי לשכב על הצד? להניח את השקית על הכיור? אני מצליח לחבר את השקית לווילון של המקלחת. אני עומד ודוחף את הקצה ההוא של הצינור לתחת, יד אחת מאחורי הגב, אני בטח נראה מה זה מטומטם עכשיו. אני שורט את עצמי כשאני מכניס את הצינור ההוא וזה מפחיד אותי: מה אם אני לא אהיה כשיר לזיון הערב? אני מבטיח לעצמי להזהר. בעדינות, אני רוכן על דופן האמבטיה, התחת באוויר, ונותן למים לזרום. זאת תחושה די מחורבנת ואני מחכה שזה ייגמר. אחרי זה אני מתקלח במים רותחים אולי חצי שעה. תודה לאל על דוד השמש. אני מסבן את התחת ופתאום אני מרגיש אחרת. אני מרגיש סקסי. אני מסבן את התחת בעדינות ואני אומר לעצמי, הולכים לזיין אותי בתחת היום.
כשאני מתנגב אני שם לב שהיא שלחה לי סמס עם הוראות. השעה כבר שש. איך הזמן טס כשמכינים את התחת ל-EBF. אז אני לא מתלבש. אני מוצא את הדברים שאני צריך והולך למטבח (הידד!) ומניח את הדברים על השולחן (הידד!)
ואז אני רוכן, פותח את השפורפרת הקטנה ומשמן לעצמי את התחת. בעדינות, כמו שהיא מבקשת, ביסודיות; אני נשען על המרפק, ברך אחת על הכיסא, שפוף, דוחף לעצמי אצבעות עם היד השניה. כשזה מספיק אני מתרומם, הולך לצד השני של השולחן ומרגיש את החלקלקות הזאת בין הרגליים. אני מרים את השולחן ומניח את הלולאות של השרשרת שתקשור לי את הידיים תיכף מתחת לרגליים של השולחן. בשני הקצוות האחרים של השרשרת יש אזיקים, ואני הולך בחזרה לצד השני של השולחן, מחליק את כיסוי העיניים על העיניים, מציב את התחת שלי מול הדלת, רוכן, משתדל שהזין שלי לא יתחכך בשולחן - כי מי אמר שמותר לי? ונועל את עצמי במבצע אקרובטי מגושם משהו. ומחכה. מחכה, מחכה מחכה. באמצע הציפיה אני נבהל: לא פתחתי את הדלת. היא זכרה להביא מפתח? לא שכחתי את המפתח שלי בתוך המנעול? מה אם היא לא תוכל להכנס ואני תקוע פה? אני מנסה להשתחרר כדי לבדוק, אבל קשרתי את עצמי היטב.
מעט האור שחודר מתחת לכיסוי העיניים הולך ומתמעט. כבר חושך כשאני שומע את המפתח בדלת. אני רגוע אבל דרוך. אני שומע צעדים. מישהי עומדת מאחורי. אני שומע את הנשימות שלה, אני חושב. אני שומע ריצ'רץ' נפתח. אני מרגיש את היד שלה על התחת שלי. מלטפת לרגע. מפסקת. דוחפת אצבע בולשת לתחת המשומן היטב שלי. אני נדרך, אבל משתדל להרפות. להרפות, להרפות. להרפות את הכוס שלי בשבילה. אני מרגיש סקסי שוב.
לאט, לאט, אני מרגיש ראש חץ מפלח את הלחיים ואז את את הרקטום שלי. לא גדול מדי - או שאולי כן? הלחץ אחיד, הקצב איטי, ואף פעם לא כאב לי בדרך כזאת: משפילה ומשמחת. אני מנסה להתמסר לזין שלה, מנסה לחשוב איך הוא נראה: מאיזה חומר ובאיזה צבע ואם הוא באמת גדול מדי, כמו שהוא מרגיש עכשיו. אני מנסה לא להאנק אבל זה לא עוזר לי. הקצב מתגבר ואני לא מצליח לנשום. אני כמעט צועק עכשיו עם כל דחיפה, עם כל משיכה. הגניחה שלה מאחורי נשמעת אחרת, לא נשית בכלל, כמעט גברית. יש עצירה והתנשפות מאחורי, הזין חצי בתוכי, ואני חושב שזה זמן טוב לשאול:
"מה זה EBF?"
"מה זאת אומרת," מגיע הקול שלה - מלפנים, לא מאחורה, "זה איוול באט פאק".
הגבר שמזיין אותי גומר. אני מרגיש את הזרע שלו נוזל בין הלחיים שלי.
"הבא בתור", היא אומרת. הבא בתור בא.
לונג ליב איוול באט פאק.
