אל רוך בוסרך

ידי גולשת רוטטת יוצרת
על פני חמוקי רוך בוסרך.
נושם את הבל נשימתך הקודחת.
שיפעת שערך נכרכת בידי
ואנחת כאב מהולה ברסיסי עונג
נפלטת מבין שפתייך החשוקות.
על אצבעותי ניגר עסיסך הריחני.
שיפתיי פות אינן יודעות לשקר.
את חבלייך את עוטה כשמלת כלולות נחשקת,
אני חתן עריץ נוגש באחורייך, מודה לאלוה
שבראן תפוחים ועגולים, לנגוס בהן
כבחלת שבת מתוקה.
עקודה אל השולחן, על מפה לבנה
את מקדשת את זנבות מגלב אדונך.