עדי עדיים

שימרי עדיך את ואל תסיריהו,
יופיו עוטף את קסם נפשך,
עצום יופיך, נהדר, אחוזה כך בקולרך,
עד עתה רק שיערתי, לא ידעתי.
על פני כל הוד גופך המיוסר אשלח שוט,
פסי אודם אלבישך,
עדי מצבט לפיטמותיך הזקורות פרא הענוד.
כי זוהר בראשית על שדייך זוקק
וקרן פי שבעה.
אני בא אלייך כהלך שבע תלאות לפרוע
עברתי בבשרך.
את יפחותייך, אנקותייך, אאסוף כשלל,
כמלקוח לכובש בן אש.
מלחש באוזנך את כל סיתרי בראשית.
אספר לך על נוגה תשוקתך.

שמרי על עדיך, שימרי כאבך,
היי שפלה ונכנעת.
עינדי פסי אודם מענגים לגופך,
יהי זה לבושך, כורעת לפני בחרטה,
בבקשת סליחה דומעת.

שימרי עדיך אהובתי הנוגה,
שימרי כזר פרחים אדומים סימני
כפי בלחייך.
שמרי עדיך ואל תסיריהו עוד,
יופיו מעטף את נפשך.