את אמרת

אמרת, שלך אני האוחז בשבטים.
אמרתי, אכן שפחה יפה שלי ויספתי לטף.
אמרת, גע בנשמתי, עשני מאושרת.
אמרתי, אטול המשכון ואנצור למשמרת.

שמע, אמרת. אדירה השירה ונהדרת.
שריקת השוט היורד לבשרי כקריאת
מלאך נלבבת. כולי מזומנה נוגש שלי.
נחשולי כאב מגירים דמע עונג עילאי.

שמעי, אמרתי. ערבו למאוד קריאותיך
ומנות סבלך עינגו נפשי.
כרעי, מושפלת. שיפחתי האחת
פרשי עגבותיך לשליטך, אלופך.

עבותות לופתים שדייך הזקורים.
אני לוקח את גופך כבמזבח אלילי קדום.
כתרועת ניצחון אנחתי פורצת, מלווה
במיליון כוכבים ניצתים וצליל כינור אחד נפלא.