בתחילת הדרך שלי בדבר הזה, לפני טיפה יותר משנה, שמתי לב שיש המון נשואים ונשואות שמחפשים מלכות/עבדים. בכל מקום אחר זה היה נחשב כמוקצה או לפחות היה נלחש ככה, בלי שישימו לב, תוך כדי גלגולי עיניים. התיידדתי, אז, עם סאב מתוק אחד.

גם אנחנו היינו בשישי בערב ביומולדת הגענו באיחור של שעה פלוס וכמובן שהיינו ראשונים בפאב. תוך דקה קפצה עלינו המלכה הכי לבבית והכי חייכנית שפגשתי אי פעם. המלכה לירז היפיפיה הציגה את עצמה ואת האחרים שהגיעו, קפצה, רקדה, תמרנה בסופר מקצועיות בין כולם.

אתמול ביקרנו במועדון הדנג'ן בפעם האחרונה. בעונה הראשונה הייתי מבקרת קבועה שם והרגשתי חלק משמעותי ממה שקורה שם. ("שחר של..." וגו')

קראתי את שרשור סיכום מסיבת סיום העונה ועלו בי כמה מחשבות (עגומות ברובן, האמת) הנושא המרכזי שעליו רציתי עוד תגובות מכם הוא נושא הפומביות.