"על הבירכיים" - סשיין פומבי בקניון נכתב בהשראתה של המלכה הנערצת שלי MISTRESSS ולכבודה "תוריד את המכנסיים" פקדה עלי דקות ספורות לאחר שהחנתי את הרכב בשולי מגרש החניה של הקניון.

"ארבע אצבעות בתחת" זו היתה פקודתה עת ידה חפנה בישבני הכואב ואצבעה מנסה לחדור דרך המכנס אל חור התחת הפעור "מזמן לא נתתי לך פקודות הביתה" ציינה בחייכה למראה פני המתעוותים מכאב מהול בהנאה. עיניה זהרו כל אותה העת, בשעה ששיפשפתי שוב ושוב את הכיור אותו הגעתי לנקות.

מייד עם כניסתי כרעתי לרגליה החשופות של הוד מעלתה, לרגליים להם כה התגעגעתי, למגע הרך והנעים של רגליה הלבנות והזכות. חיבקתי, ליקקתי, עיסיתי ונישקתי את רגלה עד שסימנה לי בידה להתרומם. "תתפשט" ציוותה ורכסה לצאוורי את קולרי.

"מה עשית אתמול?" שאלה מלכתי "ישנתי מלכתי" עניתי תוהה "נרדמתי ליד הטלויזיה הייתי קצת במחשב והלכתי לישון" "כן? ומה עשית במחשב?" המשיכה להקשות עלי "קראתי כמה תגובות וכתבתי לך מלכתי" עניתי מנסה להבין לאן היא חותרת "מה כתבת לי?"

סשיין רציתם... סשיין כזה, כמו שחוויתי עם מלכתי לאחר ציפיה ארוכה לא יוכלו כל המילים לתאר ולהעביר את החוויה, את ההרמוניה שבין מלכה לעבד שלה, את השילוב שבין כאב לתשוקה, את הכח של איחוד רצונותיה לשלוט בגוף, בנפש וביצרים ורצונותיו להכנע, להתרפס ולהשלט על יד הוד מעלתה.

איחרתי, אוי, וגם לא הבאתי את כל מה שהיא ביקשה. צפוי לי עונש, מלכתי האכזרית ידועה ביכולתה להעניש עבד עלוב כמוני, ואני לתומי עוד לא ידעתי כמה. נכנסתי מבויש ונבוך, השפלתי מבט, מחכה לנזיפה.

כן שתי מילים גורליות בסיומו של סשיין וירטואלי ארוך ומחרמן השאירו אותו עם איברו התפוח ואשכיו המלאים והכואבים כן שתי מילים "לא" היא ענתה כשהתחנן בפניה לגמור עבורה "מחר" אמרה כשרצה להראות לה את דמעות פצעו הכואב 3 בבוקר שלחה אותו לישון עם האיבר הנפוח שלו, חולם עליה כל הלילה מחכה