כיף לי ההרגשה החופשיה בחוסר השליטה הזה לעזוב ידיים בחיים שלי ולשמוע בקול מסוים אחד הקול של האדון שלי לעשות מה שהוא אומר אחריו כמו כלב מול האדון שלו כיף לי הדרך שבה הוא משתמש בי הצעקות הטון הכועס כיף לי ההרגשה שאני מאכזבת בן אדם שאני מעריכה ככ ומעריצה ככ בואנה באמת יש לי הפרעות

על מערכת יחסים ונילית תבטיחי להיות כנה. אני רוצה להסתכל על הזוגיות שלנו מנקודת מבט נקיה. אמיתית וכנה. אני לא יודעת איך אפשר לכתוב את זה בכלל אני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר נראלי. הוא חשוב לי בטירוף אני אעשה הכל בשבילו הכל.

מתחבטת ביני לבין עצמי, מה ככ מושך אותי בשליטה, מה גורם לי ככ לרצות? מה גורם לידיים שלי לרעוד כשאני מדברת עם האדון שלי והוא נותן לי משימות למשך היום, או בסשנים איתו. מה לדעתכם החלק בנפש שלנו שככ חייב את השליטה? שככ מכור אליו? איפה זה פוגש אתכם?