11
ושוב אני לבד, רק שאריות תאוותו זולגות דמעות געגוע על ירכיי.
אני נושפת אל הקיר שמול פני, והוא מחזיר לי את אוויר שפתיי. נשימותיי הופכות קלות יותר.
כל כך יפה...פשוט אין מילים... כמה שזה נוגע! ...
אני נושפת אל הקיר שמול פני, והוא מחזיר לי את אוויר שפתיי. נשימותיי הופכות קלות יותר.
כל כך יפה...פשוט אין מילים... כמה שזה נוגע! ...
ראשון דצמ' 28, 2003 12:17 pm
•
11 תגובות
•
4093 צפיות