אני יוקצת טבעית כבר בתחילת הלילה כי זה לא מרפה ולא נותן לי להמשיך לישון. אני נזכרת בערב אחר, הפעם האדום שבשפתיים נשאר בשולי הכוס, או בפילטר הלבן ולבי נוטה לצלליות של עשן על הקיר. כמה שאני זקופה, אתה חצי מטר מעלי, כמו שתהיה חצי מטר מעלי עוד מעט כשתפרק לי את הצורה.

מבחן האורגזמה לעולם יחשוף את האמת העירומה. זאת אומרת, אני עירומה, עוד מבחוץ. תחילה במבטים הפושטים אותי מעורי ומשאירים אותי חשופה עוד לפני שהגיע תורן של הידיים שחופנות אותי מתחת לחולצה עוד מהשער החום בחוץ או מהמדרגות.

בו ברגע חדלתי מלהיות. לא בגלל שמִי ששונה והטבעיות כמעט מעוררת הדאגה בה הגבתי לזה החדש. אני כמעט בטוחה שאין קשר להרגשת הנמלים ברגליים והברכיים המשופשפות כבר או השרירים הרועדים. זו לא העייפות הבלתי נסבלת, לא בגלל השיער הסתור ואלה לא סימני החנק המתהווים בשקט על צווארי.