טוב, נתחיל מסוף החלק הקודם למי שלא עקב. ענבר חזרה לחיי במהלך שנת ההתמחות שלי במשרד עו"ד. מאותו לילה שבו היא הגיעה לדירתי וביצעה בי את זממה (ראה חלק ב' של הסיפור), כמובן תחת הסכמתי הכנועה והמשתמעת, חיי לא חזרו להיות כפי שהיו (וגם לפני הם לא היו להיט)...

שמונה שנים חלפו מאז שראיתי את ענבר בפעם האחרונה. אך את המבט המשפיל שלה, אותו מבט אחרון לפני שסגרה את דלת 'משרד המפקד', לא שכחתי עד היום. אדרבא, הפנים שלה, הגוף שלה, הריח שלה, כל אלו מעולם לא נעלמו מהמערכת שלי. את החוויה המועצמת שהרגשתי עם ענבר לא הרגשתי עד היום עם אף בחורה אחרת.

החיים היו לא פשוטים כמפקד בבסיס הדרכה של חיל האוויר. הייתי ילד בן 19 והקורס הראשון שקיבלתי לנהל היה מורכב מ-15 בנות. אם רק הייתי יודע כמה שהקורס הזה ישנה לי את מסלול החיים, ספק אם הייתי חוזר על התהליך שהוביל אותי להיות מפקד.