התקשרתי אליך באמצע יום עבודה, התעכבת עם המענה מאחר ונאלצת לצאת מהישיבה שבה נכחת. כבר מראש הובהר וידוע בינינו שאין שיחה שלי שלא תענה לה, אלא אם כן אתה מנוע לעשות כן מתוך מגבלה פיזית.המשתמע הוא בדיוק זה, הטלפון צמוד אליו בכל מקום שבו הוא נוכח.

ההתעסקות המתמדת סביב עד כמה שרטתי לך את הנפש מרגשת אותי כמו ילדה קטנה התלות שלך בקיומי, שלא משנה כמה פעמים תלך, ככה גם תחזור, שלא משנה כמה "חיים רגילים" תרצה לסגל לעצמך רחוק ממני, תמיד תתחסה תחת בעבוע הטירוף והסערות שאני יוצרת בך שהגבולות כל כך מטושטשים עבורך עד לא קיימים, שאני