נתחיל את הפגישה השבועית שלנו עם סיפור קצר של קפקא וכמו תמיד ננסה להבין את הקשר אחר-כך. לסיפור קוראים "בשם החוק". כדי לא לבזבז זמן יקר נקצר אותו למספר משפטים:

"חיי הם כפי שעיצבתי אותם, אני האדם הראשון האחראי לדרך ולקצב של חיי". אלבר קאמי, 1953. מה זאת אומרת?, אין דרך ידועה מראש אשר כבר נסללה למעננו?, מסע חיים שנגזר עלינו מידי שמים?. אני אמורה לצאת עכשיו מפאסיביות חיי ולהאמין כי בכוחי לשנות אותם?, אח!, הנוחות שבפאסיביות!.

"אני חושב משמע אני קיים". ככה זה הולך לא?. מה זה אומר "אני חושב?". הרי ישנם אנשים בעולמנו שפיזית- לא מסוגלים לחשוב אך ללא כל צל של ספק הם קיימים. המחשבה מפענחת עבורנו תהליכים ואירועים שקורים לנו והופכת אותנו למודעים יותר לסביבתנו.