אני קוראת כל מה שנכתב פה ומתפוצצת, בא לי לכתוב משהו רעיל וסרקסטי אבל אני באמת רוצה שאנשים יבינו אז אני אנסה לנשום עמוק ולהסביר בצורה שאולי תיגע לכם במקומות הנכונים.

זרקתי את המגבת שלך לכביסה, אתמול עוד הסתכלתי עליה באופטימיות, כי כזאת אני. חודשים, חודשים שאנחנו מסתובבים אחד סביב השני, כמו אדון כמעט וגברת כבר, תמיד משהו נתקע באמצע.

נסיעה, ירושלים-ת"א אני נכנסת למונית השרות אבל זה לא מספיק זריז לנהג המונית, הוא דוחק בי "נו כנסי כבר אני ממהר". המונית ריקה ואני שואלת אותו למה הוא לא מחכה שהיא תתמלא והוא עונה לי בעצבנות "מה את שואלת שאלות, אמרתי לך שאני ממהר!"