Tainted(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
יש פנטזיות שלא נועדו להתגשם.
פשוט ככה. זה רצח לכל דבר, מתוכנן מראש. מצחיק לומר אבל אם הוא רוצה למות בהצלפות שימציא מכונה שתעשה את זה, לא אישה שתבלה את שארית חייה בידיעה שהיא לקחה חיים של מישהו, בהסכמתו או לא, זה משהו שמשנה את הכל. שלא נדבר על זה שהיא תשב בכלא על רצח... גם אם הוא יחתים אותה שהוא הסכים וביקש.. בקיצור, לא אהבתי. דומי |
|
|
| לא סתם עוד עבד |
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
רק להבהיר את המצב המשפטי, לטובת מי שאולי שוקלת לסייע לאותו בחור להגשים את הפנטזיה שלו:
סעיף 298 לחוק העונשין קובע: "הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יואשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנים." סעיף 302 לחוק העונשין קובע: "המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע לאדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים." בעיניי, אין שום קשר בין פנטזיה כזאת ובין בדס"מ, ואגב - בניגוד למה שהוזכר כאן, סנאף זה לא ז'אנר של בדס"מ... אני בדרך כלל בעד הגשמת פנטזיות, אבל במקרה הספציפי הזה אני מתקשה לאחל לאותו בחור בהצלחה במימוש הפנטזיה שלו. |
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
או שהוא ישבר באמצע או שהיד של המלכה תשבר. יש דרכים פחות כואבות למות. בטח הוא מאמין בגלגול נשמות והוא עושה תיקון לגלגול הבא.
|
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
כפנטזיה - כל פנטזיה כבודה במקומה מונח.
במקרה הזו - זו עוד פנטזיה שאין לה מקום למימוש, כמו דוגמאות אחרות של פנטזיות קניבליזם, סירוס וכד'. הוא כותב בפרופיל שלו בגבולות - "טמטום" אז יש גבול לטמטום... או במילים אחרות (ופשוטו כמשמעו) Get a life ושיחשוב על זה ככה - אם ייממש את הפנטזיה הזו - איך יספר לחבר'ה? |
|
|
| ללא שם |
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
עכשיו ראיתי אותו מחובר למעלה
אני לא יודעת מה לחשוב על הניק הזה.
שמעתי הרצאה של פסיכולוג על התאבדויות "שהצליחו" והוא סיפר שהיו סימנים וכולם חשבו שזה ניסיון לצומי והתעלמו. מאז ההרצאה ההיא אני לא עוברת לסדר היום גם כשאני חושבת שיש ניסיון לצומי שמא אני טועה. אני בטוחה שהוא לא ימצא מי שתצליף בו למוות אבל לדעתי הפנטזיה הזאת בעצמה או הניסיון בדרך הזאת לצומי כבר מצדיקים פניה לטיפול מקצועי. אני לא טובה בשכנוע אבל מישהו או משהי כתבו לו מסר ובדקו מה קורה איתו? אם הוא יכתוב פה שהוא מתחיל שיחות עם פסיכולוג הייתי יותר רגועה. |
|
|
ללא גבולות'
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
וול
פניתי אליו וביקשתי פרטים ....כרגע ..שקט ...
אני בטוחה שהוא לא מתכוון למוות אלא לביטוי ... הרגת אותי אני מתה אני הרוגה ועוד ועוד 
כמובן שמשתמשים בזה כאן אז זה נראה חשוד אבל אני בטוחה שזאת לא כוונתו אחרי הכל ... כבר אכלו מישהו סתם מוות זה ללכת אחורה ... וברצינות . אני בטוחה שזאת פיגר אוף ספיטש...ולא מעבר . |
|
|
אוה(אחרת)
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
מפחיד
גם אני ראיתי את הניק הזה בראש רשימת המשתתפים כרגע בכלוב (מחובר גם עכשיו) ולא יכולתי שלא להכנס ולקרוא את מה שרשם.
לי אישית זה נשמע מפחיד, מעולם לא שמעתי על פנטזיה כזו.... |
|
|
| freak_on_a_leash(נשלט) |
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
אני לגמרי לא חושב שמדובר פה במשהו מהשפה והחוצה ... אני לא מאמין שהאדם מסוגל לעמוק במוות בהצלפות, זה תהליך ארוך ומיסר שאני לא חושב שאדם יכול מרצון חופשי להגיע לסופו (גם אם אכן זו הפנטזיה שלו, ואני מאמין שכן ובצורה חזקה ביותר).
מה שכן, אני לחלוטין לא משוכנע שמדובר פה בנטיה התאבדותית. אני לגמרי חושב שמה שמרגש זו הדרך ולא היעד שמרגשים את הבחור. |
|
|
המלט
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2006
אקסטרימי? ללא ספק. מעורר מחשבה? לגמרי. בר-ביצוע? לא. 'אין אדם משים עצמו רשע', קל
וחומר בן בנו של קל וחומר, שאין אדם משים עצמו רוצח, אפילו אם הוא שולטת חרמנית, ואפילו אם חסר לו S אחד או שניים ב SSC. בלתי סביר בעליל. לא קורה. אבל הפנטזיה כשלעצמה לגיטימית, וברוח הדברים שציינה קווינסי, כל פנטזיה מותרת, אפשרית בראש, אך לא כל מימוש פנטזיה מותר. הפנטזיות מבעבעות באותו מקום ששם שורה השראה. השפיות מתווכת בין המקום הזה למציאות. בהיעדר ראיות אחרות, אפשר להניח שהבחור החדש שפוי למהדרין, וכי שפיותו עושה את עבודתה נאמנה בתיווך בין הפנטזיות למציאות. באשר לשאלות המוסריות שפריק העלה -- על היחס בין החברה להחלטתו של אדם ליטול את חייו -- זו באמת שאלה גדולה. כפי שידידי המלומד לסע"ע ציין, החוק אוסר על הגשת סיוע לאדם הרוצה ליטול את חייו. זה פחות או יותר נותן תשובה כללית לשאלה של פריק על הדרך בה החברה מתיחסת לזה נכון לעכשיו, כפי שזה משתקף דרך המשפט. |
|
|
רפאל
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
בני אדם - יש הרבה בעולם. לא כולם דומים זה לזה. לא את כולם ניתן להסביר באמצעות אותן הנוסחאות. ההבחנה בין פנטזיה לבין מציאות - אולי היא טובה מאוד בשביל לבאר את עולמם הנפשי של אחדים, אבל איננה טובה לביאור עולמם של אחרים. בשביל אותם אחרים ההבחנה הזו היא מסולפת, ובלתי רלוונטית. ולכפות אותה עליהם, כמוהו לרצוח אותם. כמוהו להכחיש את מי שהם, ולסרב לקבלם. לא קבלה במובן של אישור, אלא במובן בסיסי בהרבה. במובן של הקשבה והבנה.
יש משהו כל כך לא מכובד, לדעתי, בחיפזון העושה מאנשים פושעים, מרושעים או חולים. בבהלה שמסרבת לעצור לרגע, להקשיב ולהבין, וממהרת להדחיק. בדחף לסמן כל אחרות שלא רגילים לה כקלקול שצריך תיקון. בפחד שמסרב להכרה שאחרות כזו היא בכלל אפשרית. אפשרית לא במובן של מחלה, אלא במובן של רצון שלם ואמיתי, שעושה אדם למה שהוא. לפעמים הרצח הפיסי מכובד יותר, לדעתי, מאשר רצח נפשי מהסוג הזה. אותו רצח שמשמר את גופו של האדם, אבל משמיד את נפשו. הרצח שבסירוב לקבל אנשים כפי שהם, וברצון להעלימם באמצעות שוטרים ופסיכולוגים. להעלימם - כדי שלא נצטרך לראותם. כדי שלא נדע שגם אדם כזה הוא מן האפשר, וכדי שחס וחלילה לא נחשוב שגם בנו יש משהו ממנו. אז אפר להגיד "לא" לתשוקות מהסוג הזה. אפשר לסרב להן ולאסור אותן בחוק. אבל קודם שנבהלים לצעוק את ה"לא", כדאי לעצור לרגע, ולהקשיב. להבין שיש פה דבר אמיתי. שיש פה תשוקה מסוג אחר ושהיא אמיתית. ולא משהו שאפשר לפטור באמצעות סופרלטיבים מהסוג של "מחלה", "סכנה", "רשעות", "פשע" וכו. |
|
|