כיצד להבטיח דיסקרטיות?

מיתוסית​(שולטת) • 30 בנוב׳ 2016

לי זה נראה פרנואידי ואני לא מודאגת. למה?
1. כמו שמישהו יראה אותי בדאנג'ן- גם הוא שם. אם יזהו אותי בכלוב- סימן שגם הם בקטע. הגבר שאני מסשנת- גם הוא נשלט. אנחנו באותה סירה. בהנחה שאותו אדם לא מחוץ לארון באופן בוטה- גם הוא יזהר ולא יסגיר את עצמו.
2. איזה אינטרס יש למישהו אקראי שאני מכירה ומסשנת לומר שאני בדסמית? איזה אינטרס יש לאיש תמיכה טכנית מבזק להכנס לעמליה מזרחי (שם בדוי) שאינו מכיר ולחפור בתיבת המייל שלה? (אגב, הם צריכים לעמוד בכאלה נתונים גבוהים של זמני שיחה קצרים ופתרון בעיות ואין להם זמן לנשום בין השיחות, שהוא ממש לא במצב להתחיל לחפור. אלא אם זו משמרת לילה, ואז הוא כנראה יעדיף ללמוד לפסיכומטרי או משהו, או לגלוש בפייסבוק. כמו כולם) איזה אינטרס יש להאקר כלשהו למצוא דווקא את המחשב שלי ודווקא פה לחפש תמונות?
3. אני לא שולחת תמונות שלי עם פנים וחשופות לאף אחד. גם לא עם בגדים בדסמיים. אני לא מצטלמת בסשנים. הצטלמתי רק עם בני זוג- וגם אז בלי פנים. כשאני מצלמת נשלטים, זה תמיד בהסכמתם. אני תמיד מראה להם אחרי הסשן את התמונות, והם מוחקים את מה שהם לא מעוניינים שיהיה אצלי. היו נשלטים שהסכימו שאצלם אותם בתנאי שהצילום יהיה מהטלפון שלהם, והם אחר כך ישלחו לי במייל או בוואטסאפ את התמונות שלהם אחרי עריכה וכאלה שבחרו לשלוח לי. כשאני מצלמת מישהו אני משתדלת שלא יראו סימנים מזהים כמו קעקועים וגם לא של הסביבה כמו תמונות על הקיר או פסל מסוים או מה שלא יהיה.
4. אם מישהו מניאק מספיק כדי לצלם אותי בסתר ואחר כך להפיץ את זה (בל נשכח שגם הוא מופיע בסרטון), אז הוא גם יכול לעשות את זה בזמן סקס רגיל. אז אני לא אשכב עם אף אחד?

ובשורה תחתונה, לדעתי אנשי הקהילה יותר מידי היסטרים.
אנשים מפורסמים נחשפו בתמונות או סרטי עירום ומין בוטים, זה עשה רעש בכותרות ונעלם מיד. אז למה שלמישהו יהיה אכפת מזה שהוא יגלה שאנחנו אוהבים לשלוט או להישלט? במיוחד מאז חמישים גוונים שזה נהיה ממש טרנד לדבר על זה בחופשיות. שמתי לב שלונילים יותר קל לדבר על זה והם לא עושים מזה עניין, כולל לספר שהתנסו בדברים קינקיים, ובדסמים לוקחים את זה קשה ושומרים בקנאות על הדיסקרטיות שלהם, שחלילה מישהו לא יחשוב שהם יותר מקינקי ממוצע.
בואו נשים דברים בפרופרוציות- זה בדסמ.
לא פשענו, לא גנבנו, לא אנסנו.
אז מישהו ידע שאנחנו אוהבים להצליף או לקבל מכות.
נו שוין.
זה כמו שמישהו ידע שאני אוהבת למצוץ או לעשות פייס סיטינג.
נכון, זה לא עניינו של איש ואני לא צועקת על זה אבל הסביבה הקרובה שלי יודעת, כשאני מכירה גבר בסביבה ונילית אני אומרת לו די מהר כדי לבדוק תגובה ואם במקרה מישהו מדבר על זה באינטרנט או במציאות, אז יש מקרים שאני קצת חוששת ולא מספרת פרטים ויש פעמים שאני יותר משחררת.
זה כמו מה שהיה עם הקהילה הגאה, ובסופו של דבר היום יש אנשים שמסתירים את זה, אבל הרבה יותר מקובל להיות גיי ולא להתבייש בזה ואין לזה בדכ השלכות. 
אם נמשיך להתבייש, נמשיך להסתתר וזה לא ישבר לעולם.

כאילו, בואו נהיה ריאליים. מה התרחיש הכי נוראי שיש? הבוס שלי ידע שאני שולטת? נו? הוא יפטר אותי? בוס כלשהו עתידי יזכר במידע הזה בעוד שנה כשאחפש עבודה ו... לא יקבל אותי? כאילו, מה כבר יקרה?
אנשים פשוט מגזימים לדעתי.
אולי זה אומר שאתם לא שלמים עם עצמכם וחושבים שאתם באמת עושים משהו שכדאי להסתיר.

James Bondage​(מתחלף) • 30 בנוב׳ 2016

כמו שאמרו פה, אין דרך לשמור על דיסקרטיות.

מי שלא יכול לעמוד חברתית/פיננסית בכך שמה שהוא עושה יהיה פומבי, צריך להפסיק לעשות את זה - זה נכון גם לגבי שימוש בסמים, וגם לגבי BDSM וגם לגבי סקס רגיל (ואפילו האזנה לאבי טולדנו). זה יכול להתגלות דרך טלפון לא סגור, רוגלה בנייד או במחשב, בן זוג לא רגיש לנושא, בן זוג נוקם, בלש פרטי, או חלון פתוח. ההסתברות עשויה להיות נמוכה - אבל יש סיכוי לא זניח שזה יקרה. בסוף זה בדרך כלל קורה.

ותגובה למיתוסית:

אי שם בשנת 1997, במאנץ' חברתי של הקהילה ("שרב" למי שזוכר את התקופה), השתתף מישהו שהיה משמעותית יותר "בחוץ" מאשר כל האחרים, ואפילו כתב על המאנץ' כתבה בעיתון "הארץ". לא היו פרטים מזהים אבסולוטיים, אבל היו מספיק כאלה שגרמו להרבה אנשים בקהילה להרגיש לא בנוח ולהחרים מפגשים עד שאותו בחור יפסיק להגיע. ההנחה שלך שאת מוגנת פחות או יותר בזכות הסימטריה של החשיפה היא שגויה - בגלל שהנזק של חשיפה הוא אסימטרי (למי שבחוץ הוא 0, למי שלא בחוץ הוא גדול מ- 0). למיטב זכרוני, אגב, כל העניין ההוא היה מהומה על לא מאומה - באמת שאת התיאור שלו אפשר היה לכתוב על כל מאנץ שהוא ואולי בארץ אחרת - אבל אנשים זיהו שם את עצמם, ונכנסו לפאניקה.

אי שם בשנת 2006, אחת מאושיות האתר דאז כמעט איבדה משמורת על יורשי עצר בגלל בלוג בכלוב. בשנת 2015 מורה באורט איבדה מקום עבודה לאחר השתתפות בתוכנית טלוויזיה שממנה התברר שיש לה נטיות קינקיות. לך אולי לא יגרם נזק אם יתפרסם שאת קינקית, אבל יש לא מעט אנשים שהנזק שייגרם להם גדול מאוד, ואולי אפילו לא ניתן לתיקון.

מיתוסית​(שולטת) • 30 בנוב׳ 2016

לכן אני לא מסתובבת עם אנשים מחוץ לארון באופן כזה.
ממילא יש בודדים כאלה.

ויש דבילים שלא מבינים משמעות של דיסקרטיות וגם פולטים שמות בטעות ליד אנשים אחרים. זה קצת יותר מדאיג.

נדמה לי שאני מכירה את הסיפור של זה שאיבד משמורת- והוא זכה בה בחזרה. באותה מידה, כמו שאמרת- מי שרוצה ימצא על מה.
המורה שאיבדה את המשרה זה היה בגלל התנהגות לא הולמת למורה (בגלל הקטע הפומבי). באותה מידה להיות חשפנית, כוכבת פורנו או להפיץ קלטת סקס ונילי להחריד- יכול לגרום לאותה תוצאה. אם היא הייתה עושה את זה בפרטיות ביתה ואיש לא היה יודע על זה, אז גם אם היו מגלים את זה בהנהלה או בצוות המורים- לא היו מפטרים אותה.

אתה יודע כמה אנשים מעשנים ירוק, שזו עבירה על החוק, ומסתכנים בכך וכותבים על זה בכל מקום ועל זה באמת אפשר לפטר או ללחוץ על איבוד משמורת (לא אחראי, מסומם, מודל חיקוי גרוע בלה בלה)? ועדיין הם עושים את זה. זה יכול יותר לפגוע בך.

אז כמו שאמרת- מי שירצה לפגוע בך, ימצא על מה. אף אחד מאיתנו לא קדוש ודיסקרטי ברמה מוחלטת, ואם מישהו ממש ירצה, הוא יצליח למצוא משהו, לעוות משהו או להמציא משהו.

בלנדר • 1 בדצמ׳ 2016

חברי הקהילה היקירים, אני רוצה להודות לכם על הדיון הפרה
ממש שמח לראות את התשובות שלכם ומעריך מאוד את הערנות בנושא !

בגדול אני יכול לומר שמההכרות שלי עם העולם הזה נוכחתי לגלות
שכל מי שנמצא בו יודע לשמור ולכבד בקנאות רבה את האחר
ואולי אפילו טוב יותר פי כמה, בהשוואה לחבר'ה שלא בעסק...
הבעיה היא כמובן רק במקרים חריגים בפרט.

אז כנראה שהסיטואציה קשה לי לעיכול במובן קצת שונה,
כיצד אתם בכלל יכולים למסור את עצמכם לידיו של זר??
לא בהכרח זר מוחלט, אבל נניח שלא גדלתם יחדיו בגן של רינה שם בדוי.
זה פשוט להניח את עצמך בעמדה כל כך נמוכה ופגיעה שמצריכה אמון עצום,
רק ללא הליך רכישת האמון?? מאיפה לכם בדיוק כזה אמון באנשים?
או אולי מה אתם עושים על מנת לרכוש אמון במידה מסוימת בכדי להימנע מתקלות?

בטי, מתנצל על הנוסח המסורבל שם למעלה אך את בהחלט צודקת, ההפך הוא הנכון:
בדרך כלל, לא ייחרב עליו עולמו של גבר ונילי שנחשף בטעות בסרטון בווטזאפ, וזאת בניגוד מוחלט לאישה.
זה יצא שם קצת מוזר כי הסתכלתי על זה בשלילה - מה קורה אם הוא לא אישה וגם הוא לא ונילי
עזבי..

עריכה:
בטי, את התשובה שלי אלייך התחלתי לנסח טרם התגובה של מיתוסית
עכשיו אני חושב שאוכל להשתמש בה כדוגמה מצוינת לאישה שולטת
שגם אם בטעות ידלוף סרטון קטנטן שלה לרשת, היא לא תהיה חייבת התנצלות לאף אחד מהסובבים אותה....
לא קורה באופן שכזה אצל הנשלטים....

Lanya Colson • 1 בדצמ׳ 2016

שני דברים מיתוסית:
א. רוב הדיון לא היה על יציאה/הוצאה מהארון - אלא על הפצת סרטונים ברשתות חברתיות.
התגובה שסרטון מעורר היא שונה מאוד מ "מישהו אמר עליי שהייתי בדאנג'ן" (גם למצולם וגם לצופה)
לסרטון אין כל סימטריה - מי שקיבל אותו ברשת חברתית הוא מציצן, ואינו מסכן את עצמו בהפצת הסרטון, ואין לו נאמנות קהילתית.
וסרטון שעלה לרשת - לעולם לא יוסר משם. הוא ימשיך להסתובב לנצח.
אז נכון - זו סיטואציה נדירה - אבל חזרי וקראי את דבריה של המלכה אורית על הנשלט החרדי שהסרטון שלו הגיע אליה. 
כל מה שאני אומרת זה - הרגישו בנוח לסרב להיות מצולמים......

ב. סבבה לך שאת מחוץ לארון.
אנא אל תזלזלי בזכותם של אחרים של אחרים לפרטיות.  הרבה אנשים כאן נשואים / באים מחברות שמרניות / אוחזים במשרות בעל היבט ציבורי, או כל השלושה יחד. לכל אחד כאן מגיע לממש את המיניות שלו בלי שיפוט. בלי שיפוט על המיניות, ובלי שיפוט על הבחירה בפרטיות.

Lanya Colson • 1 בדצמ׳ 2016

מסכימה. 
הנזק (הלא מוחשי: נזק ריגשי, נזק של מוניטין) הכי גבוה (בממוצע, בהכללה גסה) לנשלטים גברים. 
החברה שלנו לא מאוד סלחנית כלפי גברים סאבמיסיביים. 

החיים ככלל מסוכנים

איה74 • 1 בדצמ׳ 2016

רכישת אמון לרוב נבנת בהדרגה.
אבל לדעתי זו טעות.
החיים הם תמיד ניהול סיכונים. 
לא חסרים סיפורים בחיים על אנשים (הכוונה לא לכלוב, אלא לחיים בכלל) שפרצופם האמיתי נחשף רק לאחר תקופה ארוכה.
אז אני דוגלת בשיטה של להתחיל מאמון ולהשאר דרוכה לסימנים.
כמו תוכנית של רפי גינת, מפירי אמון נוטים להשתמש באותן מניפולציות. לא מזמן היה פה דיון שלם, כולל הסבר יעיל מאד על זיהוי נשואים מתחזים.
כאשה אני מודעת לאפשרות שאני חשופה לפגיעה פיסית כל הזמן. בכל מרחב. ומול כל אדם. מפגש לסשן לא שונה ברמת הסיכון שלו, לא יותר ולא פחות. 
פגיעה נפשית? נכון, זה יכול להיות קיים. אבל התמודדתי עם כלכך הרבה כאלו בחיים, שאני חושבת שאצליח להתמודד שוב.
כן קיימת סוגיה שלא נדונה, חשיפה מול הילדים. בטח ילדים בגיל ההתבגרות. באמת לא הייתי רוצה להיות במצב שבו הבת שלי תעמוד מול חבריה לכיתה ותנסה להסביר למה אמא שלה, שבדר״כ ידועה בעוגות שלה למכירת גיוס כספים לביהס, עומדת על ארבע וסופגת הצלפות (זה בולשיט, מדובר בדברים הרבה יותר קשים לעיכול).  לא מקום עבודה, ולא חברים. לדעתי ילדים זו הנקודה החלשה של כולנו. אבל שוב, אם הצלחתי להסביר איך אני עוזבת את הבית ואת אבא שלהם, אני אצליח להתמודד גם עם בעיה כזו (בשאיפה שלא תבוא).
אני חושבת שהעיקרון הוא אחד. כשבאים מעמדה לא מתנצלת על מי שאנחנו, קשה יותר לפגוע. 





 



 

 


 

בלנדר • 1 בדצמ׳ 2016

"עמדה לא מתנצלת על מי שאנחנו"

נשמע לי קצת כמו סוד הקסם ואולי אפילו טוב מכדי להיות אמיתי..
הייתי מאחל לכולם שלא יתנצלו על מי שהם, גם ואולי אפילו בעיקר לחברי הקהילה הגאה.
אך האם רק אני לא מצליח לראות כיצד מצב כזה מתכתב יחד עם דפוסי הנורמה?
כאשר כל אותם החברים המתנצלים מצויים בסל הזה רק בשל היותם חריגים מהנורמה מלכתחילה?

חלילה לא שאני מאשים את המציאות...

פסיכו לוג​(שולט) • 1 בדצמ׳ 2016

מצחיקה בעיני ההגדרה "חורגים מהנורמה" כאשר הדרך האמיתית בה אנו חורגים מהנורמה היא שאנו מבקשים להגשים את מה שכמעט כל החברה היתה רוצה להגשים ולא מעיזים או לא יודעים איך.

בכל אופן, אנחנו רואים בכל העולם כשמישהו רוצה להתמנות למשרה בכירה פתאום שולפים עליו תמונות עירום מהימים שהיה בן 20. זה קרה לאחרונה באוקראינה, איטליה, ארה"ב ועוד.
גם כאן בארץ מתנהלת תרבות של חיסולים ממוקדים. על חלקם אנחנו לא שומעים, ועל חלקם כן (חיים רמון, דניאל פרידמן, יעקב נאמן, ינון מגל ועוד ועוד) בין אם אתה אשם ובין אם זכאי. זה בהחלט מרתיע אותי לחלק לרשת תחמושת נגדי לעתיד. מיתוסית אני לא בטוח שאם יום אחד ישחררו את זה נגדך על כל העיתונים שגם ילדייך יקראו ויצחקו עליהם בבית הספר- את עדיין תגידי שזה לא מזיז לך

subtal​(נשלט) • 1 בדצמ׳ 2016

דיון מעניין. תודה. מצדד במרי ג׳יין, אך גם בחלקי גוף אפשר לטעון שיש כאלו שיזהו את השומה על הגב, או את עיקום השפתיים, וכו׳, אבל הסיכוי לכך נמוך, וגם שם אפשר לטעון ״זה לא אני...״ או ״טוב נו... הייתי צעיר ונלהב...״

ועוד דבר: יש לנשים תכונה שהן יכולות להשתנות לגמרי בעזרת קצת [הרבה] איפור. הרבה פעמים אין סיכוי שאזהה מישהי, רק בגלל שהאיפור שלה שונה לגמרי. זה פשוט מביך כמה קל לשטות במוח שלי/שלנו.