אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב עד בכי לצורכי התפרקות

מי אני באמת
לפני 5 שנים • 7 באוג׳ 2019

כאב עד בכי לצורכי התפרקות

מי אני באמת • 7 באוג׳ 2019
קצת רקע - אני בחורה שפועלת רוב חיי מהראש. גם אם אני נותנת מקום לרגש, זה רק אחרי שהראש נתן לזה אישור.
לא יודעת אם זה תכונה טובה אבל זה מה יש...
כנראה שכחלק מהתכונה הזאת יש בי קושי מאוד גדול לבכות. אני בוכה לעיתים מאוד רחוקות וכמעט תמיד משתיקה את הבכי עם טיעונים לוגיים.

אחד הדברים שכן מביאים אותי לידי בכי - זה כאב.

קרה לי כבר כמה פעמים בזמן סשן שהגעתי לדמעות.
עד היום כשהשלב הזה הגיע - ביקשתי להפסיק, הכאב פסק ועצרתי את הדמעות לפני שהפכו לבכי.

בתקופה האחרונה, עולה בי רגש שבעבר הדחקתי אותו הצידה והיום הוא דורש יחס. כתוצאה מכך, בין היתר, נוצר בי צורך לבכות.

חשבתי לנצל סשן כאב כדי להתפרק - כזה שיביא אותי לבכי ולא להפסיק עד שהדמעות כבר ממש זולגות בהמוניהן.
אשמח לדעת אם מישהו ניסה משהו כזה בעבר ואם יש לכם טיפים....

תודה מראש לעונים icon_smile.gif
LittleDancer
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
LittleDancer • 8 באוג׳ 2019
אני חושבת שהרבה חוויות הן תרפויטיות ושאפשר להשתמש בהרבה חוויות בשביל לחקור ולהרגיש וללמוד עוד על עצמך ואפילו כדי לעשות טרנספורמציות אבל חשוב בעיני לא להניח את כל הביצים בסל אחד. יש סיכון בלהניח את האחריות לעולם הפנימי ולבריאות הנפשית שלך על סשן, זוגיות, פרקטיקה כזו או אחרת.

זה שאת מזהה את הרגש הזה שמבקש מקום זה נהדר והמקום הזה יכול להיות גם במרחב מהסוג הזה, אבל בעיני רק זה, בלי שיש לך מרחב נוסף, טיפולי, לעבד בו את הדברים ולתת לדברים מקום בעוד אופנים, יכול להיות מאוד מסוכן פוטנציאלית.

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת. פורקן רגשי בסשן הוא אחת הכמיהות העמוקות יותר שלי ואני יכולה לגרד את הקצה של הרגש העמוק הזה, הבכי האינסופי הזה, רק ברמות אמון מאוד גבוהות ובתנאים מאוד מסויימים.
אני לא אומרת שזה לא בסדר או לא נכון לרצות את זה, להפך. פשוט בגלל העוצמה של הדבר, יש סיכון כשזה לא מודע, כשזה לא מדובר נכון, כשזה לא נחקר בכמה חזיתות. לפחות בחוויה ומהניסיון שלי.
שרף אורנים​(אחר)
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
שרף אורנים​(אחר) • 8 באוג׳ 2019
אני יכול להגיד על עצמי שככל שאני מצליח לרדת נמוך יותר, להתחבר לצד הנשלט, הכנוע והמושפל בי, ככה אני מגיע למצב שבו הבכי משתחרר יחד עם הגמירה שלי.. ואני לא אדם שבוכה ביומיום והאמת שזה מאוד מגרה להגיע לנקודה הזאת שאתה משחרר את כל המעצורים.. לא יודע אם זה אותו דבר למה שאת מתכוונת
איה74
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
איה74 • 8 באוג׳ 2019
הריקוד העדין הזה של "זה כבר יותר מידיי בבקשה תפסיק", המאבק עם עצמי לא להגיד את מילת הביטחון, הכמיהה שהוא ידע לקחת אותך אל מעבר לסף למקום ההוא, של התפרקות. והמאבק הפנימי שמשתקף ממנו, בין חוסר הרצון באמת לפגוע אבל כן רצון להביא אותי לאיבוד והכח שנדרש להגיע לשם כאמצעי.

תנסי, מה יש לך להפסיד. זה חשוב ללמוד לשחרר.
ובסוף זה גם כיף. כיף עקום ומוזר כזה, של סאביות. שכיף להן שמכאיבים להן ופוגעים בהן. אבל עדיין, כיף.
זאלופון​(שולט)
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
זאלופון​(שולט) • 8 באוג׳ 2019
בכי של פורקן בסשן יכול להיות מאד משחרר.
הטיפ שלי: תעשי את זה עם מישהו שאת מכירה, סומכת עליו ושאכפת לו ממך.
    התגובה האהובה בשרשור
Mary Jane
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
Mary Jane • 8 באוג׳ 2019
אני בעד (:
יפה לראות את האדם שאיתך משתחרר ומרשה לעצמו לייבב, בפרט אם הוא לא נוהג להרבות בבכי, ויפות הדמעות ויפה מראה הנשמה הנפתחת לקראתך כמו פרח
Adasha
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
Adasha • 8 באוג׳ 2019
האמת שגם לי מאוד קשה עם השחרור הזה.
מעולם לא בכיתי . כבר מגיל קטן זכור לי המשפט: " הכי עוזר לך במשהו ? " לא? אז תפסיק איתו..
ומאז באמת לא בכי.
לא כשאימי נפטרה..
לא כשחברים הלכו..

והיום אחרי שפגשתי אותה כבר קרה לי פעציים שממש עמדו לי דמעות ורציתי לשחרר ולא הצלחתי , מבין כמה זה חסר פתאום
dominica​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
dominica​(נשלטת) • 8 באוג׳ 2019
הממ כן, אבל כשבכיתי זה לא היה מתוך כאב, אז אני לא יודעת אם ההשפעה זהה. מה שכן, לבכות ממש תוך כדי זה וואו וסוג של הגשמת פנטזיה מבחינתי
PPAR
לפני 5 שנים • 8 באוג׳ 2019
PPAR • 8 באוג׳ 2019
יצר הסקרנות להבין,לחוש,ולדעת,איך הגוף יקבל כאב מעל הרמה הנוכחית, גדול מאוד.
דמעות באות כתוצאה מהתרגשות פנימית עמוקה שמעיד,הנה אני חווה כרגע משהו גדול מאוד.
וזה לא בהכרח מגיע מסבל או כאב.
ובכדי להעלות את הרמה,צריך לשחרר מבוכה מול העומד מולך.
ביטול חסימת המבוכה תציב אותנו בנקודה של שחרור פנימי,שיביא אותנו לחוות רגעים שלאחרים זה יראה טאבו.
ומכאן ניתן יהיה ללמוד על עצמנו,מה אנו מסוגלים לחוות,ובאיזה רמה,וכמה טוב או רע זה יוצר בנו.

אגב. דמעות מתוקות סימן לאושר
תטעמי אותן. ותדעי מה עובר בך.