שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מישהו/י יכול להסביר לי איך רוב של 61 חבריי כנסת זו דמוקרטיה

ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת}
לפני שנה • 8 במרץ 2023
בונדמן ואת החלק הזה לא ציטטת מטעמי נוחות?
שראל מותח ביקורת חריפה על מערכת המשפט בישראל. לדעתו, האקטיביזם השיפוטי הנוכחי בבתי המשפט יחד עם הייעוץ המשפטי האקטיבי מנוגדים אף הם לרעיון הפרדת הרשויות, והוא סבור כי יש לפעול לקידום רפורמה מתוקנת.
bondman​(נשלט){FLR}
לפני שנה • 8 במרץ 2023
bondman​(נשלט){FLR} • 8 במרץ 2023
ברייה כתב/ה:
בונדמן ואת החלק הזה לא ציטטת מטעמי נוחות?
שראל מותח ביקורת חריפה על מערכת המשפט בישראל. לדעתו, האקטיביזם השיפוטי הנוכחי בבתי המשפט יחד עם הייעוץ המשפטי האקטיבי מנוגדים אף הם לרעיון הפרדת הרשויות, והוא סבור כי יש לפעול לקידום רפורמה מתוקנת.


כי הוא לא רלוונטי.

אני גם בעד רפורמה.
אבל לא כזאת שהופכת את ישראל לדיקטטורה.

ומה זה מטעמי נוחות?
איזה דיבור זה.
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני שנה • 8 במרץ 2023
פרלין​(נשלטת){ש} • 8 במרץ 2023
mister z כתב/ה:
bondman כתב/ה:
לכל אלו שמאמינים שאנחנו ממציאים ושאנחנו סתם עדר שמפחידים אותו,
אז היום אפילו חלקים בפורום קהלת האולטרה שמרני קיצוני, שעומדים מאחורי חבר הכנסת רוטמן, מודים שמדובר בהפיכת ישראל לדיקטטורה:

הרפורמה המוצעת במערכת המשפט "תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, ותכפיף את המערכת לרצון הקואליציה", כך קובע ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, בנייר עמדה יוצא דופן שפורסם על ידו. שראל מציין כי נייר העמדה "משקף אך ורק את דעתי האישית", אך להתבטאותו הפומבית יש משמעות רבה, שכן הוא נושא בתפקיד בכיר בפורום קהלת שנחשב לאחד המנועים האידיאולוגיים מאחורי הרפורמה המשפטית הנוכחית.

ד"ר מיכאל שראל יוצא באופן חריג נגד הרפורמה שקהלת, שהוא אחד מבכיריה, הובילה מאחורי הקלעים. בנייר עמדה שלדבריו משקף את עמדתו האישית הוא קובע כי הרפורמה עלולה לפגוע בהפרדת הרשויות בישראל ובקיום של בחירות חופשיות. לדבריו, "אם הרפורמה תגרום לפגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית - תהיה בטווח הבינוני גם פגיעה קשה בכלכלה״.


א. זו מדינה חופשית וכל אחד זכאי להחזיק בדעתו אפילו מי שטועה...
ב. מדובר בכלכלן ומעיון זריז ולא מספיק מעמיק בדבריו נראה שהוא מדבר על הנזק שייגרם לכלכלה כתוצאה מאובדן הפרדת הרשויות
דברים שגם אם הם נכונים עדיין לא רלוונטיים לדיון האם ברפורמה המשפטית יש פגיעה בהפרדת הרשויות או באופי הדמוקרטי של המשטר בישראל
ג. לאחר כל זאת ויחד עם השרשור הארוך בנושא אני עדיין לא מצליח להבין נקודה חשובה:
לדעת המתנגדים לרפורמה מהי בכלל ההגדרה לדמוקרטיה וכיצד מתן יכולת לבית המשפט לפסול חלקים מהחוקה יכול להחשב להפרדת רשויות?


איזו חוקה?
mister z​(שולט)
לפני שנה • 8 במרץ 2023
mister z​(שולט) • 8 במרץ 2023
פרלין כתב/ה:
mister z כתב/ה:
bondman כתב/ה:
לכל אלו שמאמינים שאנחנו ממציאים ושאנחנו סתם עדר שמפחידים אותו,
אז היום אפילו חלקים בפורום קהלת האולטרה שמרני קיצוני, שעומדים מאחורי חבר הכנסת רוטמן, מודים שמדובר בהפיכת ישראל לדיקטטורה:

הרפורמה המוצעת במערכת המשפט "תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, ותכפיף את המערכת לרצון הקואליציה", כך קובע ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, בנייר עמדה יוצא דופן שפורסם על ידו. שראל מציין כי נייר העמדה "משקף אך ורק את דעתי האישית", אך להתבטאותו הפומבית יש משמעות רבה, שכן הוא נושא בתפקיד בכיר בפורום קהלת שנחשב לאחד המנועים האידיאולוגיים מאחורי הרפורמה המשפטית הנוכחית.

ד"ר מיכאל שראל יוצא באופן חריג נגד הרפורמה שקהלת, שהוא אחד מבכיריה, הובילה מאחורי הקלעים. בנייר עמדה שלדבריו משקף את עמדתו האישית הוא קובע כי הרפורמה עלולה לפגוע בהפרדת הרשויות בישראל ובקיום של בחירות חופשיות. לדבריו, "אם הרפורמה תגרום לפגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית - תהיה בטווח הבינוני גם פגיעה קשה בכלכלה״.


א. זו מדינה חופשית וכל אחד זכאי להחזיק בדעתו אפילו מי שטועה...
ב. מדובר בכלכלן ומעיון זריז ולא מספיק מעמיק בדבריו נראה שהוא מדבר על הנזק שייגרם לכלכלה כתוצאה מאובדן הפרדת הרשויות
דברים שגם אם הם נכונים עדיין לא רלוונטיים לדיון האם ברפורמה המשפטית יש פגיעה בהפרדת הרשויות או באופי הדמוקרטי של המשטר בישראל
ג. לאחר כל זאת ויחד עם השרשור הארוך בנושא אני עדיין לא מצליח להבין נקודה חשובה:
לדעת המתנגדים לרפורמה מהי בכלל ההגדרה לדמוקרטיה וכיצד מתן יכולת לבית המשפט לפסול חלקים מהחוקה יכול להחשב להפרדת רשויות?


איזו חוקה?


אהרון ברקבפסק דין בנק המזרחי קבע כי חוקי היסוד שנחקקו לפי פשרת הררי מהווים חוקה דה פקטו
ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת}
לפני שנה • 8 במרץ 2023
בונדמן,
כיוון שהבאת את דבריו לכאן בטענה שדבריו חשובים, אני מוצאת את החלק שהשמטת דווקא כן רלוונטי ולכן אצטט אותו במלואו:

צודקים תומכי הרפורמה המשפטית המוצעת בביקורתם על הפגמים המערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל. צודקים הם גם בכך שהם מטילים את האשמה העיקרית לפגמים אלה באקטיביזם השיפוטי שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים. התוצאה של פגמים אלה היא שלשופטי בית המשפט העליון, בצירוף היועץ המשפטי לממשלה וכפופיו, ישנו וטו מקדים על כל פעילות אפשרית של הממשלה, באורח המנוגד בעליל לרעיון הפרדת הרשויות ולעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית. הפגמים המרכזיים במצב היום הם: (1) בוועדה לבחירת שופטים מכהנים שופטים מבית המשפט העליון ונציגיה של לשכת עורכי דין, שיש להם תמריץ אישי חזק ליישר קו עם השופטים — ולשופטים המכהנים בוועדה ישנה זכות וטו בפועל בשאלה מי יכהן לצידם; (2) אין כמעט מגבלות על זכות העמידה או על שפיטוּת בבית המשפט העליון, וכתוצאה מכך בית המשפט יכול להתערב בכל סוגיה פוליטית, ולעיתים קרובות הוא אכן מתערב; (3) בית המשפט העליון הכריז, ללא כל הסמכה מאת המחוקק, שחוקי היסוד שהתקבלו בשנות ה- 90 הם חוקה בפועל, והחל לפסול חקיקה רגילה על בסיס קביעה זו; (4) בתי המשפט החלו פוסלים החלטות מנהליות אשר עומדות בכל הקריטריונים החוקיים, אך אינן סבירות בעיני השופטים; (5) היועץ המשפטי לממשלה אינו רק יועץ של הממשלה, כמשתמע משמו, אלא למעשה הבוס שלה, במובן שכל הנחיה שלו (באופן ישיר, או באמצעות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשרים או למנכ״לי המשרדים) מחייבת חוקית את הממשלה ואת שריה. היועץ המשפטי אף רשאי לטעון בבית המשפט נגד עמדת הממשלה ובכך למנוע ממנה ייצוג כלשהו.

נראה לי שד״ר מיכאל שראל טוען ש״הדיקטטורה״ (דגש על הגרשיים) מתקיימת דווקא עכשיו ומוסיף על כל מה שציטטת בעמוד הקודם:

אני מאמין שרוב גדול מאוד של התומכים ברפורמה משפטית מעוניינים לשמר את המשטר הדמוקרטי ליברלי במדינת ישראל. אני מאמין שהם ירצו לשפר את חבילת הצעדים שהוצגה, כך שהרפורמה תתקן את הפגמים החמורים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל בלי חשיפה משמעותית לפגיעה עתידית באופי המשטר. בשיפור מסוג זה תמכו באופן עקבי גם ראשי פורום קהלת, שבין היתר הציעו במהלך החודשים האחרונים, פשרה שמוציאה את רעיון פסקת ההתגברות מהרפורמה, שנותנת לאופוזיציה יותר כוח בועדה למינוי שופטים, והמחייבת פרוצדורה קשוחה יותר להעברת חוקי יסוד או לתיקונם. ניתן בהחלט לשפר את הרפורמה המוצעת ברוח זו, בין אם בהסכמה רחבה בכנסת ובין אם באופן חד צדדי ע״י הקואליציה.
BlueBear
לפני שנה • 9 במרץ 2023
BlueBear • 9 במרץ 2023
bondman כתב/ה:
מפית כתב/ה:
פרלין כתב/ה:
עם הממשלה הנוכחית ובלי בגץ, ישראל לא צריכה להפוך לדיקטטורה פר אקסלנס כדי שהסבל יהיה רב.

לדעתי חלק מהמאפיינים הברורים של הדמוקרטיות שתיארת הם הפרדה בין דת למדינה. כמו כן, הן הומוגניות יותר והשסעים בחברה פחות מדממים. אני לא אוהבת להכניס את מילת הכ׳, חלילה, אבל הן גם לא שולטות על עם אחר. אין להן אתגרים ביטחוניים כמו של ישראל ובגדול, קשה להשוות בינן לבין ישראל כמעט בכל פרמטר.


ארהב דמוקרטיה מפוארת ואפילו כ יש שם.


גם שם המצב נפיץ. תכלס אם טראמפ חוזר לשילטון וזה די אפשרי, יש מצב שהוא ינסה להקים דיקטטורה גם שם.
למרות ששם יש חוקה שאולי תצליח להגן על האמריקאים מפניו, לך תדע איך יתפתח.

טראמפ היה אחד הדברים הכי טובים שקרו לארה"ב. אתה יכול לאהוב או לשנוא את הדמות.
הנתונים והסטטיסטיקה מראים שגם בתחילת הקורונה כשהמצב היה הכי נפיץ, המצב בארה"ב היה טוב יותר מאשר תחת ביידן עם החיסונים.
הלוואי עלינו שיהיה בממשלה מישהו שהוא לא פוליטיקאי ואין לו צורך בלוביסטים וטייקונים שלא דופק חשבון לאף אחד כמו טראמפ. זה למה אני בערך היחיד שהצביע זליכה.
אתם תמשיכו להתווכח ולריב על איזה פוליטיקאי ימשיך לא לעשות בשבילכם כלום.
תמשיכו להתווכח על איזה שופטים מייצגים איזה צד פוליטי במקום איך להוריד את הבירוקרטיה בבתי המשפט. זה במקום לדאוג שיהיו תקציבים ראויים לבתי כלא ולבתי חולים לחולי נפש כדי שיוכלו לתת עונשים ראויים לעבריינים או לחולים עם נטיות לאלימות.
תמשיכו להתווכח איך נכון יותר להשתמש בנת"צ ולהתעלם מזה שהתחבורה הציבורית היא פח אשפה. אז בואו נדבר על הטמפרטורה ברכבת ולא על הזמינות שלה בפריפריה.
King of Hearts
לפני שנה • 9 במרץ 2023
King of Hearts • 9 במרץ 2023
המצב היום הוא לא ששופטים בוחרים שופטים.
זה ממש לא שנכון ששופטים בוחרים את השופטים!


בוועדה לבחירת שופטים ישנם 9 חברים.
רק שלושה מהם הם שופטים. כדי לבחור שופט צרכים רוב של 7 מתוך התשעה.

לדוגמה הועדה לבחירת שופטים בזמן הממשלה הקודמת:
הרכב הוועדה
שר המשפטים גדעון סער, יושב ראש הוועדה.
שרת הפנים איילת שקד.
חברת הכנסת אפרת רייטן,
חבר הכנסת שמחה רוטמן.
נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות.
שופט בית המשפט העליון, כבוד השופט עוזי פוגלמן.
שופט בית המשפט העליון, כבוד השופט יצחק עמית.
עורכת הדין אילנה סקר.
עורך הדין מוחמד נעאמנה.

שלושה שופטים, שני עורכי דין נציגי לישכת עורכי הדין וארבעה פוליטיקאים (אחד מהאופוזיציה). כדי להגיע לרוב של שבעה יש צורך בהסכמה של בין נציגים של כל שלושת הגופים.

אם כבר אז אלו העובדות, נכון להיום.
bondman​(נשלט){FLR}
לפני שנה • 9 במרץ 2023
bondman​(נשלט){FLR} • 9 במרץ 2023
ברייה כתב/ה:
בונדמן,
כיוון שהבאת את דבריו לכאן בטענה שדבריו חשובים, אני מוצאת את החלק שהשמטת דווקא כן רלוונטי ולכן אצטט אותו במלואו:

צודקים תומכי הרפורמה המשפטית המוצעת בביקורתם על הפגמים המערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל. צודקים הם גם בכך שהם מטילים את האשמה העיקרית לפגמים אלה באקטיביזם השיפוטי שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים. התוצאה של פגמים אלה היא שלשופטי בית המשפט העליון, בצירוף היועץ המשפטי לממשלה וכפופיו, ישנו וטו מקדים על כל פעילות אפשרית של הממשלה, באורח המנוגד בעליל לרעיון הפרדת הרשויות ולעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית. הפגמים המרכזיים במצב היום הם: (1) בוועדה לבחירת שופטים מכהנים שופטים מבית המשפט העליון ונציגיה של לשכת עורכי דין, שיש להם תמריץ אישי חזק ליישר קו עם השופטים — ולשופטים המכהנים בוועדה ישנה זכות וטו בפועל בשאלה מי יכהן לצידם; (2) אין כמעט מגבלות על זכות העמידה או על שפיטוּת בבית המשפט העליון, וכתוצאה מכך בית המשפט יכול להתערב בכל סוגיה פוליטית, ולעיתים קרובות הוא אכן מתערב; (3) בית המשפט העליון הכריז, ללא כל הסמכה מאת המחוקק, שחוקי היסוד שהתקבלו בשנות ה- 90 הם חוקה בפועל, והחל לפסול חקיקה רגילה על בסיס קביעה זו; (4) בתי המשפט החלו פוסלים החלטות מנהליות אשר עומדות בכל הקריטריונים החוקיים, אך אינן סבירות בעיני השופטים; (5) היועץ המשפטי לממשלה אינו רק יועץ של הממשלה, כמשתמע משמו, אלא למעשה הבוס שלה, במובן שכל הנחיה שלו (באופן ישיר, או באמצעות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשרים או למנכ״לי המשרדים) מחייבת חוקית את הממשלה ואת שריה. היועץ המשפטי אף רשאי לטעון בבית המשפט נגד עמדת הממשלה ובכך למנוע ממנה ייצוג כלשהו.

נראה לי שד״ר מיכאל שראל טוען ש״הדיקטטורה״ (דגש על הגרשיים) מתקיימת דווקא עכשיו ומוסיף על כל מה שציטטת בעמוד הקודם:

אני מאמין שרוב גדול מאוד של התומכים ברפורמה משפטית מעוניינים לשמר את המשטר הדמוקרטי ליברלי במדינת ישראל. אני מאמין שהם ירצו לשפר את חבילת הצעדים שהוצגה, כך שהרפורמה תתקן את הפגמים החמורים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל בלי חשיפה משמעותית לפגיעה עתידית באופי המשטר. בשיפור מסוג זה תמכו באופן עקבי גם ראשי פורום קהלת, שבין היתר הציעו במהלך החודשים האחרונים, פשרה שמוציאה את רעיון פסקת ההתגברות מהרפורמה, שנותנת לאופוזיציה יותר כוח בועדה למינוי שופטים, והמחייבת פרוצדורה קשוחה יותר להעברת חוקי יסוד או לתיקונם. ניתן בהחלט לשפר את הרפורמה המוצעת ברוח זו, בין אם בהסכמה רחבה בכנסת ובין אם באופן חד צדדי ע״י הקואליציה.


לא.
לא השמטתי שום חלק.
ציטטתי את החלק הרלוונטי לכך שהוא מודה שהתכנית הנוכחית הופכת את ישראל לדיקטטורה.
במילותיו הוא.

אפשר לדבר על כל מה שהוא אומר בכתבה.
אבל זה לא הוגן להגיד שהשמטתי.




הוא טוען שיש פגמים במצב הקיים היום,
יכול להיות אני לא פוסל.
אני לא מפגין נגד רפורמה מתקדמת במערכת המשפט,
אני נגד הרפורמה הזו.


ובכלל
זה שהם רוצים באופן חד צדדי לתקן את הרפורמה שהם עצמם הציעו.
אדרבא שיתקנו, רק למה הם מראש הלכו על תכנית לא מתוקנת ?
היו חוסכים לעם ישראל את כל המלחמה הזו.
King of Hearts
לפני שנה • 9 במרץ 2023

למה לשקר

King of Hearts • 9 במרץ 2023
הדברים אינם נכונים
בדיוני הכנסת בעת החקיקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ידעו כל חברי הכנסת כחלק מהדיון והליך ההצבעה שחוקי יסוד ישמש עילה לביטול חוקים. זה לא ברק המציא את זה. לכו תבדקו בפרוטוקולים.
בגץ אינו פוסק בענין הצעת חוק אלא אך ורק אחרי שהתקבל ברוב בכנסת.
גם שלושה שופטים ושני עורכי דין אינם יכולים להיות שבעה.
גם לא אם נוסיף נציג של האופוזיציה לא נגיע לשבעה.
bondman​(נשלט){FLR}
לפני שנה • 9 במרץ 2023
bondman​(נשלט){FLR} • 9 במרץ 2023
King of Hearts כתב/ה:
הדברים אינם נכונים
בדיוני הכנסת בעת החקיקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ידעו כל חברי הכנסת כחלק מהדיון שחוקי יסוד ישמש עילה לביטול חוקים. זה לא ברק המציא את זה. לכו תבדקו בפרוטוקולים.


נכון מאוד.
יש גם החלטת כנסת כזאת
וגם החלטה כזאת של ועידת הליכוד.
הכל משנות התשעים.
הבעיה שאי אפשר למצוא ברשת פרוטוקולים מהכנסת ומועידות הליכוד.

אגב יש גם הצעת חוק מאוחרת יותר של הליכוד שמבקשת שבדיונים על פסילת החוקים בבג״ץ תהיה זכות עמידה לכנסת בבית המשפט. שזה גם מראה שהכל היה ברור ומוסכם בזמנו.