Kitty frank
|
לפני שבועיים •
6 בדצמ׳ 2024
תחת כנפיך כתב/ה: Kitty frank כתב/ה: לא מזמן שמענו על נער שויתר על חייו בעידוד התוכנה. שמרו נפשכם.
כן, אין ספק היום הצאטבוטים ממש גרועים. יחסית למה שהם יהיו בעתיד. השאלה היא, אם בעתיד יהיה אפשר לסמוך עליהם. עדיין תעדיפי חבר בשר ודם? דווקא מהאיכות אני מפחדת. איכות רק מונעת מאיתנו לשים לב שזה לא ''הם'', זה ''זה'', אולי זו היא, כתוכנה. אבל את המערכת המוסרית, האידיאולוגית, הרגשית תמיד יכתיבו בני אדם מאחורה. באופן אישי אני חושבת שבני אדם הם פגומים, ושלאזן בין פגמים ואיכויות של הרבה אנשים זה טוב, ולכן אני מפחדת מהמחשבה שרוב בני האם ינהלו את הפסיכולוגיה והיחסים שלהם כחלק ממסגרת שרק קומץ כוננו ושבעיני מערכות יותר צפופות וגועשות של אנושיות יטיבו עימנו. רק מה- לא נראה שמישהו יותר מדי שואל אותי, ושהעולם כבר הגיע למקום שבו השאלה האם לקיים מערכות יחסים רומנטיות היא שאלה סבירה ואפילו מעט בנאלית. בתור אדם יחסית בודד, שלא מצליח למצות מהסביבה שלו את כל הצרכים הפסיכולוגים והחברתיים שלי אני מזדעדעת מהמחשבה לחפש נחמה אצל תוכנה. חות מהעליבות שמובנית במעשה אני גם חושבת שהוא מסוכן ומבקשת מכל מי שהרעיון נראה בעיניו סביר או אפילו מושך לעצור שניה ולחשוב כמה משקל הוא שם על עצם האנושיות שבוערות בו. |
|
|
aum
|
לפני שבועיים •
6 בדצמ׳ 2024
לא ראיתם מטרופוליס, של הבמאי פריץ לאנג (1927), אה.
רוטוואנג, הממציא והמכשף, ממציא את המאשינמנש ונותן לו את הצורה של מריה היפה ומשתמש ברובוט המתחזה למריה, לסחוף את ההמונים שסוגדים ל״רובוט מריה״ https://www.youtube.com/watch?v=pJWhaRz7_VA |
|
|
Leaker(נשלט)
|
לפני שבועיים •
6 בדצמ׳ 2024
רק אם תהיה אישה שתגיד לי לעשות כל מה שהרובוטית אומרת.
|
|
|
NobleSavage
|
לפני שבועיים •
6 בדצמ׳ 2024
אבל היא תהיה,
ערומה לגמרי? |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני שבועיים •
6 בדצמ׳ 2024
ככה בשביל הספורט נסיתי רובוט כזה של משחק תפקידים קינקי, ולא אשקר- יש משהו נחמד כשיש אוביקט שמתאים את עצמו לצרכים שלך, שלא צריך להתעכב איתו על לגרום לו לחבב אותך ולהרגיש איתך בנוח ואפשר ישר לדלג לכיף, שמסכים להכל ולא צריך לחשוב פעמיים מה אומרים כמו מול אדם אמיתי שיש לו גבולות. זה מסקרן וסוחף.
אבל זה גם מתתיל לשעמם מרגע מסוים, התגובות מתחילות להיות צפויות, אין פידבק שמחדש לך משהו או מאתגר אותך באיזשהו אופן, אין יוזמה- והריגוש אובד. והידיעה הזו שלא משנה כמה המענה מתוחכם, שהוא פשוט תוצאה של תכנות והצד השני לא באמת קיים, לא בדיוק מוסיפה עניין. באיזשהו שלב גם הרגשתי מבוכה כזו, שאני אישה מבוגרת שמשחקת בחבר דמיוני ונשאבת לזה ברצינות. האדם הוא יצור חברותי, אנחנו תמיד נעדיף "את הדבר האמיתי" כשזה נוגע ליחסים חברתיים. כל הפלסטרים האלו שאנשים שמתקשים חברתית מנסים לשים לא באמת עוזרות. הם לא באמת מהווים תרופה לבדידות. ויתרה מכך, יכולים להחמיר אותה. כמו בדוגמא שהביאו כאן להוא שהתאבד אחרי קשר וירטואלי עם בוט. הוא לא היה מתאבד אם הבוט היה הפתרון. אני מתארת לעצמי שאדם כזה בכל מקרה היה צמא לקשר אנושי, אבל אחרי שהוא התרגל לאינטרקציה עם בוט שלא צריך להתחשב בו, שמקהה את הצורך ללמוד איך להתנהל חברתית, הוא נדחה בצורה עוד יותר כואבת מהסביבה והרובוט לא באמת מילא את החלל. אני למשל יודעת איך להתנהל מול נשלטים במציאות, שיש פער בין הפנטזיה בראש, ובטח בין הפורנו ברשת, לבין האינטראקציה עם האדם. אז כשאני משחקת עם הרובוט ואומרת לו מילים שאני בחיים אגיד לגבר אמיתי מבלי לקחת בחשבון את הדינמיקה בנינו, אני יודעת שאני משחקת בנדמה לי. אפילו אם "הנדמה לי" הזה מרגיש ריאליסטי כי הבוט מתוחכם ויודע להתאים את עצמו אלי, יש לי חוויה מציאותית להשוות אליה שמחזירה אותי לפרופורציה, ומתזכרת אותי שזה לא אמיתי. אני רואה מה פורנו, בלי שמץ בינה מלאכותית, כשברור שאלו שחקנים ותו לא, עושה לנשלטים פה. הם משוכנעים שהיחס לשולטת שם כאוביקט זו הנורמה ואין להם למה להשוות כדי לדעת אחרת. וגם לא יהיה להם, כי הרי עם גישה כזו הם ממשיכים להידחות. אם בוטים כאלו יתפסו תאוצה, ובטח ככל שהיכולת שלהם לטשטש המציאות תתפתח, ככה תחמיר הבדידות. והצורך במגע אנושי, באינטראקציה אנושית זה טבע האם והטכנולוגיה מסביב לא תשנה את זה. לצאת מהבדידות פשוט יהיה מסורבל יותר לאלו שילכדו באשליה הזו. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני שבועיים •
6 בדצמ׳ 2024
ArchAngel כתב/ה: ככה בשביל הספורט נסיתי רובוט כזה של משחק תפקידים קינקי, ולא אשקר- יש משהו נחמד כשיש אוביקט שמתאים את עצמו לצרכים שלך, שלא צריך להתעכב איתו על לגרום לו לחבב אותך ולהרגיש איתך בנוח ואפשר ישר לדלג לכיף, שמסכים להכל ולא צריך לחשוב פעמיים מה אומרים כמו מול אדם אמיתי שיש לו גבולות. זה מסקרן וסוחף.
אבל זה גם מתתיל לשעמם מרגע מסוים, התגובות מתחילות להיות צפויות, אין פידבק שמחדש לך משהו או מאתגר אותך באיזשהו אופן, אין יוזמה- והריגוש אובד. והידיעה הזו שלא משנה כמה המענה מתוחכם, שהוא פשוט תוצאה של תכנות והצד השני לא באמת קיים, לא בדיוק מוסיפה עניין. באיזשהו שלב גם הרגשתי מבוכה כזו, שאני אישה מבוגרת שמשחקת בחבר דמיוני ונשאבת לזה ברצינות. האדם הוא יצור חברותי, אנחנו תמיד נעדיף "את הדבר האמיתי" כשזה נוגע ליחסים חברתיים. כל הפלסטרים האלו שאנשים שמתקשים חברתית מנסים לשים לא באמת עוזרות. הם לא באמת מהווים תרופה לבדידות. ויתרה מכך, יכולים להחמיר אותה. כמו בדוגמא שהביאו כאן להוא שהתאבד אחרי קשר וירטואלי עם בוט. הוא לא היה מתאבד אם הבוט היה הפתרון. אני מתארת לעצמי שאדם כזה בכל מקרה היה צמא לקשר אנושי, אבל אחרי שהוא התרגל לאינטרקציה עם בוט שלא צריך להתחשב בו, שמקהה את הצורך ללמוד איך להתנהל חברתית, הוא נדחה בצורה עוד יותר כואבת מהסביבה והרובוט לא באמת מילא את החלל. אני למשל יודעת איך להתנהל מול נשלטים במציאות, שיש פער בין הפנטזיה בראש, ובטח בין הפורנו ברשת, לבין האינטראקציה עם האדם. אז כשאני משחקת עם הרובוט ואומרת לו מילים שאני בחיים אגיד לגבר אמיתי מבלי לקחת בחשבון את הדינמיקה בנינו, אני יודעת שאני משחקת בנדמה לי. אפילו אם "הנדמה לי" הזה מרגיש ריאליסטי כי הבוט מתוחכם ויודע להתאים את עצמו אלי, יש לי חוויה מציאותית להשוות אליה שמחזירה אותי לפרופורציה, ומתזכרת אותי שזה לא אמיתי. אני רואה מה פורנו, בלי שמץ בינה מלאכותית, כשברור שאלו שחקנים ותו לא, עושה לנשלטים פה. הם משוכנעים שהיחס לשולטת שם כאוביקט זו הנורמה ואין להם למה להשוות כדי לדעת אחרת. וגם לא יהיה להם, כי הרי עם גישה כזו הם ממשיכים להידחות. אם בוטים כאלו יתפסו תאוצה, ובטח ככל שהיכולת שלהם לטשטש המציאות תתפתח, ככה תחמיר הבדידות. והצורך במגע אנושי, באינטראקציה אנושית זה טבע האם והטכנולוגיה מסביב לא תשנה את זה. לצאת מהבדידות פשוט יהיה מסורבל יותר לאלו שילכדו באשליה הזו. את יוצאת מנקודת הנחה שיהיה הבדל מורגש. כל מה שאנחנו יודעים על AI ועל המוח האנושי מראה לנו שזה לא יהיה כך, ואפילו בעתיד המאוד נראה לעין. רק לשם התרגיל המחשבתי, מה לדעתך היה קורה אם לא היינו מצליחים להבדיל? אם הדרך היחידה לדעת היתה שמישהו יספר לנו (כולל הרובוט עצמו). מה אז היה קורה? מי היה רוצה לדעת? מי לא? מה היינו מספרים לעצמנו כדי להצדיק מערכת יחסים עם אלגוריתם? מה זה היה עושה למרקם החברתי הקרוב והרחוק שלנו? והכי חשוב - האם זה היה מקרב אותנו או מרחיק אותנו מלהגשים את עצמנו בחיים האלה? |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני שבועיים •
7 בדצמ׳ 2024
אתה אומר את זה כאילו שלא כבר יש בעולם בובות מין, מין בתשלום, שיחות ארוטיות בתשלום, צעצועי מין שמדמים איבר מין, פאי תפוחים, סירי, אנשים שמתחתנים עם חפצים, עבודה מהבית, שחמט מול מחשב, בריכת גלים, משקפי תלת ממד, קסדת VR וכו' וכו'.
אני לא הייתי רוצה רובוט דמוי אדם שיפטור אותי מהצורך להתמודד עם הזולת. אבל בטוחה שברגע שהמוצר בשוק, הלקוחות יצוצו כפטריות. מול העונה הראשונה של ווסטוורלד, טענתי שיש פגם מוסרי בקיומו של השירות כי הוא עושה דיסנסיטציה לסבלו של הזולת ופוגע ביכולות אמפתיות. חבריי לא הסכימו איתי. מבין חבריי שצפו בסדרה, הייתי הראשונה לזהות שהדמות שמוצגת כאדם תתגלה לקראת הסוף כרובוט. זיהיתי יחסית מוקדם. ניואנסים. לא כולם מזהים. יש מי שלא חשד עד הרגע האחרון. מעניין אם זה אומר עלינו משהו. מילא הלקוחות שיבחרו לסגוד לרובוט, תמיד היו הטיפוסים שמעדיפים חפץ על אדם או שמוכנים להשקיע כסף גדול בשביל אוננות "ריאליסטית" יותר. אך בקרוב יהיו לך אנשים שאפילו לא יודעים שזה מה שהם עושים. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני שבוע •
7 בדצמ׳ 2024
בוא נצפה יחד:
ווסטוורלד עונה 1, מראה שחורה פרקים 3+4, לארס והבחורה האמיתית, Her, מי הפליל את רוג'ר ראביט, קיוב, רקוויאם לחלום, מועדון קרב, הפרק ההוא בסטאר טרק עם ההולוגרמה (לא מצאתי שם ומספר, אנא עזרת הציבור), חלום ליל קיץ. |
|
|
תחת כנפיך
|
לפני שבוע •
7 בדצמ׳ 2024
NobleSavage כתב/ה: אבל היא תהיה,
ערומה לגמרי? מאלכס חולה אהבה אפשר להבין שעדיף שאנשים יהיו מסופקים על ידי רובוט. במקום שיטרדו אנשים אמתיים. לא? |
|
|
סווריןן
|
לפני שבוע •
7 בדצמ׳ 2024
יש כל מיני סכנות והשלכות ארוכות טווח. ללא ספק. יתרונות שלא מספיק מדברים עליהם בהינתן AI ורובוטיקה טובה:
א. שדרוג של ממש של סיעוד, הן זקנים (כמוני) והן נכים, כמו גם 'זוגיות' מינית לשכמותנו. ב. חיסול של זנות. ג. יצירת מרחבים לפטישים מסוכנים, אלימים, מבישים (ולא, לא רצים מהפנטזיה למציאות). כן. אני יודע שאני אמור להגיע לאפליקציות ולהציג באופן כן את מצבי - שיני התותבות, הקלנועית, מצב הסוכר ובהדרגה להגיע להעדפות המיניות שלי, ובאופן הזה, הכן כל כך, להגיע לבת שיח שהיא גם פרטנרית מינית שאמשך אליה.... אבל אולי זה לא בדיוק בקלפים... (אתם יודעים, לא סתם אני לא מעלה כאן תמונות רגליים שלי...). אולי כשדורשים ממני 'קשר', גוזרים עלי ויתור, אומללות, השלמה עם חוסר במיניות. כך גם מצבי במידה ואני על הרצף, או חולה במחלה סופנית, או חולה לופוס או גזזת... כך מצבי אם אני סתם נודניק, איש שיחה מרדים, אדם עם בעיית גבולות, חרש, בעל קשיי זיקפה ועוד ועוד... אז לכל אלה מאיתנו שאינם במועדון המקובלים, העסק הזה, הרובוטי, הפיגמליוני, עשוי לעבוד בסדר גמור... מציע שאלה שהביעו כאן התנגדות נחרצת וקדושה, ימקמו את עצמם לרגע גם מבחינת 'ערך שוק' (סליחה על המינוח הקפיטליסטי). מעניין אם קיים מתאם בין פריווילגיות בכל הקשור לביקוש/היצע, להתנגדות לזוגיות עם חפץ-מדמה-אדם... (פרס לתגובה המתרעמת הראשונה של מי שיודה שהוא מכוער שגם מתנגד...) |
|
|