אחריות של מי?

לא קראתי את כל התגובות, עמכם/ן הסליחה.
לדעתי,
אחריות השולט - שקיפות מלאה מול הנשלטת באשר לכוונותיו כלפיה
אחריות הנשלטת - להאמין לו ולפעול בהתאם, ללא "אני אגרום לו להשתנות עבורי".

חברים, בדיון בפורום לא עדיף לקרא תגובות קודמות? כל הדיונים בפורומים ממילא פתוחים לחלוטין ואפשר לתת ל ai לסכם את הדברים למען היעילות

כלובי הצעה: חבר סוכן שייתן סיכום תגובות בראש כל דיון

הלוואי אנשים היו קוראים את הנושא, את מדברת איתי על תגובות

לדעתי, במערכת יחסים בריאה מרגישים שהאחריות לדאוג לא לפגוע בצד השני היא שלי. וגם לא רואים בה משהו מטריח אלא משהו ששואפים לעמוד בו, ומתגאים כשמצליחים.
ובמערכת פחות בריאה, רוצים רק להתנער ממנה כמה שיותר ומתעסקים בלמצוא תירוץ משכנע מספיק כי "הוא אדם בוגר/בחר בזה/הסכים לזה" וכו', אז מה זה נוגע אלי.

ככה זה כשרק רוצים לספק צורך דרך אוביקט, ולא באמת לנהל קשר עם אדם- הרגשות שלו פחות מעניינים, העיקר לעשות את המינימום כדי לא לקבל תלונה במשטרה.

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לנשלט/ת זה לשים לב איך הצד השולט מגיב לצרכים שלהם, כבר מהדייט הראשון, אפילו מההודעה הראשונה- אם הם מגלים כלפיהם התחשבות, אם הם מגלים אחריות כלפי הצדדים ה"פחות כיפיים" של "התפקיד" שדורשים מהם לראות מעבר לצרכים של עצמם, או אם הם ממהרים להתנער ולתייג הכל כ"שליטה מלמטה" או מתגוננים בהאשמות של "את/ה לא נשלט/ת אמיתי/ת".

ולשולטים/ות, לראות איך הצד הנשלט מגיב אליהם מעבר לאוביקט הפנטזיוני שהם רוצים שיגלמו. לקרוא לך אדון או מלכה ולהלל אותך במשפטים שמחרמנים אותם לא אומר שמכבדים אותך באמת.
גם הצד הנשלט יכול להיות מרוכז בצרכים שלו, ולהיתמם כי הרי הוא כזה משרת, למרות שהוא שם לשרת בעיקר את עצמו.

לסוג הזה קל להתנהג כמו עלה נידף ברוח ולא לקחת אחריות אף פעם, ולעשות לשולט/ת אידיאליזציה רעילה עד כדי החפצה- שהרי אם הוא או היא "אליל/ה" ולא בן אדם, אין מצב שהם יכולים לפגוע בהם. וגם אין טעם להיות גלוי איתם כי הרי "אליל/ה" אמור/ה לקרוא לכם את המחשבות, ועוד מסקנות שכאלו שמגיעות מתוך החפצה.

אז איך הנשלט שלך מתנהג אחרי שגמר ואין לו אינטרס להתחנף אליך עוד? (ולא, פשוט למנוע ממנו גמירה לא פותר את שורש הבעיה).
איך הנשלטת שלך מתנהגת כשהיא חווה שאתה לא באמת "אבא" שלה (או וואטאבר הכינוי הסמכותי) אלא רואה בך חלקים של רצונות וצרכים שהם לא רק להיות עבורה דמות ולהגשים לה חוויה?

בקיצור, יחס בתחילת מערכת היחסים ובמהלכה יכול לנבא את היחס שיתקבל בסופה.
אם עוד בשלב הפרפרים, כשאמורים להיות בשיא המוטיבציה למצוא חן ולהוציא את עצמנו הכי טוב בעיני הצד השני, מרגישים שהם לא מעוניינים לתת לנו אלא רק לקחת, או שאנחנו לא רוצים לתת כי לא מרגישים טעם כי לא באמת מכבדים את האדם, תהיו בטוחים שברגע שלא יהיה אינטרס לשמר את הקשר כל האנוכיות הזו תצוף במלוא כיעורה - גוסטינג, נטישה או אפילו נקמה.

אני חושבת שזה תלוי פרידה, ולא רק כמה היה עמוק ואינטנסיבי הקשר לפניה. באופן אישי, היו פרידות שעשיתי בבת אחת ואז כמובן לא היה טעם או צורך בהמשכיות או אחריות מצד השולט מהסוג שאת מתארת, לא היה לי עניין בזה. והיו מקרים הפוכים לגמרי, לפעמים מתוך צורך של שני הצדדים ולפעמים זה פשוט קרה באופן טבעי כי זה התאים לשנינו

הדיון מעניין ברמה התאורטית אך חסר כל ערך ברמה הפרקטית. בסופו של יום, כל אחת אחראית על החיים שלה ואף אחד לא ידאג לה. האחריות לא להאינס ולא להירצח היא שלי בלבד ואסור לסמוך על אף אחד. זה לא משנה על מי האחריות משנה מי נשארת בסוף לבד להתמודד עם החרא. החברה לא מוקיאה את הפוגעים ומתרכזת בעיקר בדברים הלא הנכונים (ראה ערך המתלוננת על כלל עולם הבדסמ). לא משנה מי השאיר בך מה את בוחרת אם לחיות או למות והבחור שפגע בך לא יהיה שם כשתרצי למות כל יום מחדש.

"]

נראה לי שרובנו, אם לא כולנו, חוטאים בלחשוב (לפעמים) שאנחנו יודעים יותר טוב מהצד השני מה הוא צריך. ולגבי ההבחנה שלך.. אני לא לקחתי את מה שהוא אמר לי למקום של ״אני יודע יותר טוב ממך מה טוב לך״. מבחינתי הוא אמר את הראשון: ״אני מודע לכוח שיש לי מולך ואני בוחר לא להשתמש בו רק כי אני יכול״. וזה לדעתי המקום שבו אחריות פוגשת כוח.

אני לא חושבת שההתמסרות מבטלת את האחריות של הנשלטת לעצמה, בדיוק כמו שהאחריות של השולט לעצמו לא נעלמת. אבל אני כן חושבת שיש משמעות לזה שבמערכת הזאת הכוחות לא מתחלקים באופן סימטרי, גם כשהקשר עצמו הדדי.

ככל שהדיון הזה המשיך, הבנתי שהמילה אחריות שאני משתמשת בה היא לא חיפוש אחר הוראות הפעלה של מה השולט צריך לעשות ומה הנשלטת צריכה לעשות, אין מצב להצליח לנסח משהו שכזה, מדובר פה באנשים. אז החשיבה על זה צריכה לבוא ממקום הרבה יותר פשוט: האם אני נותנת מקום לעובדה שהיה לי כוח בתוך הקשר הזה, ושהייתי חלק משמעותי במה ואיך שנבנה בו. אין דרך לקבוע מראש מהי הדרך הנכונה להיפרד. התגובות פה הראו כמה דרכים שונות, ואפילו הפוכות, שיכולות להיות נכונות, בהתאם לאנשים ולקשר שהיה ביניהם. אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה הכי טוב לאדם אחר. לכן בעיניי אחריות באה לידי ביטוי במודעות, אכפתיות והקשבה למה שקורה מולך ומתוך זה הבנה על מה ואיך נכון.

כלומר, כמו ביחסים של זן היונקים נטולי האנטומיה הבדסמית שמסתובבים מחוץ לכלוב. לא? 😘❤️

ברור! ❤️🙃❤️
פשוט.. קצת יותר וקצת אחרת, בכל זאת, המרבונים לא יודעים מזה לגמור בספירה עד שלוש (:

שטויות יפות