תיאום ציפיות מיטבי בסשן

משא ומתן?!?
דה פאק?
אני לא חושב שאי פעם היתה לי שיחת תיאום ציפיות שהרגישה לי כמו משא ומתן, ואני לא מאמין שאני היחיד.

משא-ומתן לא חייב להרגיש כמו משא-ומתן במובן של תן וקח. אבל המינוח הרי מכוון להקנות נופך של פורמליות מטעמים מפורשים שכבר הסבירו חז'ל - שהבירור ההדדי של ציפיות, העדפות, גבולות, תכנים הכרחיים, פרוטוקול בטיחות וסייףוורד, אפטרקייר וכל הירקות האחרים ייעשה ברצינות ראויה על ידי כל המעורבים כדי שאכן יתממשו במםגש(ים) כל יסודות הssc.

משא ומתן הוא מונח קצת עסקי מדי לטעמי ושייך יותר לעולמות השליטה בתשלום והקינק דיספנסינג.
איך שלא יהיה, אם לנשלט.ת יש קינק מסוים שלא מעניין או מושך אותי, זה פשוט לא יקרה בסשן, ושום מידה של חזרה על כמה זה מדליק בעיניו.ה לא תשנה את דעתי.
מבחינתי האופטימום הוא להבין את הגבולות, ולפעול בתוכם כרצוני באופן חופשי בלי לעבור אותם ובלי שום הכתבה של סדר הפעולות ואופיין מהצד הנשלט.

נו באמת... "משא ומתן".... "שוב ושוב"...
איזה מין "ידע" יוצרים פה?
לי זה מרגיש יותר כמו Engagement Bait.


בפייסבוק (וגם ברשתות חברתיות אחרות) יש הבחנה ברורה וחשובה בין פרופיל אישי לדף עסקי (או ארגוני). דף עסקי לא יכול לקיים אינטראקציה אישית ולהשתתף בדיונים כאלו.

נכון שהפורום יבש. אבל זה מעט תמוהה בעיני שגוף ארגוני כותב בפורום. במיוחד כש"המרכז למיניות אלטרנטיבית" הוא מיזם של אדם אחד וגם משווק ככזה. זה קצת מזכיר לי פרופילים של "זוגות", שבאופן לא מפתיע הם כמעט תמיד של "נשלט ושולטת שמסתכלת מהצד".

אם ממייסד של האתר והמנהל שלו יודע לכתוב כאן בשמו (וטוב שכך), אז כל אחד יכול.

חייבת לציין שגם לי עברו מחשבות דומות. זה לא נראה כמו ניסיונות לנהל דיון או לייצר מאגר ידע. למי שעומדים מאחורי הגוף הזה יש היסטורית כתיבה בפורום והיא לא דומה לזה.

אלו שאלות שמנוסחות רע בכוונה, ואם הייתי צריכה לנחש המטרה שלהן היא שבמצגת לתורמים יהיה אפשר להראות פעילות ל"יצירת שיח קהילתי ומעורבות" או חרטוט מהסוג הזה. 🙄

הי, אז אשמח להגיב לזה.
קודם כל, חשוב להגיד שהמרכז למיניות אלטרנטיבית אמנם הוקם ע"י שי שפיצן, אבל הוא ממש לא היחיד שפעיל בו, והמרכז גם לא משווק ככזה, בניגוד למה שכתבת. למרכז יש דירקטוריון, וועדת ביקורת, מתנדבים ופרילנסרים. לאורך השנים היו עשרות פעילים במרכז, אז לא ברור מנין האמירות האלו.
מאחר והמרכז מתבסס על מתנדבים ותרומות, לא בכל השנים הפעילות הייתה באותה רמת אינטנסיביות. לצערנו היא אכן הצטמצמה לאחרונה, אבל עדיין יש קו סיוע שמפעילות מתנדבות, יש פרוייקט של מענה קהילתי למצוקות אישיות העולות בפוסטים בקבוצות השונות בפייסבוק (מתנדבים שעברו הכשרה מקצועית תחת המרכז) והשנה היו גם סדנאות פיזיות. אנחנו ממש נאחזים בעור שינינו להמשיך ולהחזיק את פעילות המרכז גם כשקשה, כי אכפת לנו. המרכז למיניות אלטרנטיבית אינו עסק, אלא עמותה הפועלת שלא למטרות רווח- למען הקהילה ועל ידי הקהילה. חשוב להבדיל!

נכון, כי הפתעה- זה לא שי! ושוב, מי שעומדים מאחורי הגוף הזה הם הרבה יותר מבן אדם אחד.
לגבי מנוסחות רע- נשבעת שזה לא בכוונה מוזמנת לתקן ניסוחים, אני ממש פתוחה לביקורת וללמידה. אבל לא, אין מצגת לתורמים. הלוואי והייתה. התורמים הם אתם, הקהילה. המתנדבים הם אתם. אז אנחנו מנסים כרגע את הכיוון של יצירת מאגר מידע קהילתי תוך כדי יצירה של אנגייג'מנט. מה רע בזה? זה לא במטרה לחרטט אף אחד, אלא באמת ובתמים לייצר יידע שיסייע לאנשים. ואני מבינה שבעולם הזה קשה להאמין, ויש המון ציניות, אבל כן- יש אנשים שאכפת להם!

נו… אבל ניסוח רשלני של שאלות, שחוזר על עצמו כמעט בכל פרסום, לא משיג דווקא את התוצאה ההפוכה? במקום שהמרכז יבסס לעצמו תדמית מקצועית, רצינית ואמינה, הוא מצטייר כגוף חובבני, שאינו מקפיד אפילו על רמת התוכן שהוא מפרסם בשמו. אני מבינה את הצורך להתפרסם, להפגין מעורבות ולבסס נוכחות ציבורית. אני גם מבינה שלעתים נוצר פער בין הרצון לייצר פעילות מתמדת לבין היכולת לעשות את זה באופן מקצועי ומשכנע. אלא שכאשר מדובר במרכז שעוסק בנושאים רגישים כ״כ, הפער הזה אינו עניין שיווקי בלבד. הגישה שלפיה ״גם פרסום רע הוא פרסום״ אולי מתאימה לדוכן עגבניות שהמוכר בו הפך לאטרקציה מקומית בזכות מנהגו לקלל את הלקוחות. היא לא מתאימה לגוף שמבקש לזכות באמונם של אנשים, ובכללם אנשים הפונים אליו כשהם חווים מצוקה.

כאשר נציג של מרכז כזה מתקשה לנסח שאלה בהירה, לבצע בדיקה בסיסית של הנושא שבו הוא מבקש לדון, או להציג דילמה שיש בה ממש, מתעוררת שאלה לגיטימית לגבי הרצינות והמקצועיות שמאחורי ההגדרה של המרכז. ואם אלה הסטנדרטים שהמרכז מציג, על סמך מה אמור אדם להניח שהסטנדרטים המקצועיים שלו גבוהים יותר כשמדובר בפנייה אישית ורגישה? נוכחות ציבורית אינה בהכרח בניית אמון. לפעמים, כשמתעקשים לייצר את הראשונה בכל מחיר, פוגעים דווקא בשני.

לגבי הניסוח —
כדי להשיב על השאלה הספציפית, נאלצתי לתרגם אותה למשהו כזה:
מתי הסקרנות של צד אחד עדיין משרתת את תהליך ההיכרות בין השניים, ומתי היא כבר מתחילה לשרת את הקושי שלו לקבל תשובה שאינה מספקת אותו?

מה שרע בזה זו התחושה הלא נעימה כשמופיע בפורום פרופיל שכותב ומתנהג כמו דף ארגוני/מסחרי שמובל על ידי מנהל סושיאל שמנסה ליצור אנגייג'מנט במסווה של לעורר שיח, כשאנחנו נמצאים באתר שכל הפרופילים בו אישיים, כולל הפיקטיביים. הנה, אפילו בהודעה הזו בה לראשונה יש שימוש בגוף ראשון יחידה (אני, במקום אנחנו), את עדיין לא כותבת מי את אלא רק מי "אתם". צורת ההתבטאות הזו, בצירוף לתוכן הפוסטים שמציג שאלות כלליות שרבות מהן מנוסחות בפרובוקטיביות, מאוד צורמים.

מומ מנהלים בעסק או בשוק

כאן מדובר על תקשורת עמוקה ואמיתית ללא חומות.
זה יוצר הכרות למה הצד השני רוצה ובעיקר מה הוא לא רוצה
השיחות יוצרות אמון שמאפשר לנשלט להוריד חומות ולהתמסר לשולט

במצב זה לא מגיעים לתאור המצב שנכתב בהתחלה