הפות הוא כבר לא איזה איבר מסתורי, מביש, שצריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים - הוא כאן

אולי הן פחות פתייניות שרק רוצות שיסתכלו עליהן?

חוש הומור מחודד

לדעתי האיטליה של לוטוס היא דוגמא מושלמת. נכון שגם באיטליה, באזורים מסוימים, אפשר למצוא אישה בלבוש ביתי שמדברת עם חברה מהמרפסת ואז יורדת ככה למכולת, אבל על בסיס הסטריאוטיפ אפשר בהחלט לטעון שהמנטליות האיטלקית והישראלית דומות. שתיהן תרבויות ים תיכוניות יחסית קולניות, גופניות, משפחתיות, חמות, ישירות, מתערבות, לא תמיד מכבדות מרחב אישי, עם הרבה דיבור בידיים והרבה סיבות לאכול בצוותא. רק שבאיטליה זה מגיע עם יותר פסטה, בזיליקום וחליפה. ובישראל עם כפכפי אצבע, כתם חומוס על הגופייה וטייץ.

פעם חזרנו מוקדם בבוקר ממסיבה-מפגש חברתי. לדעתי השעה הייתה בסביבות שש בבוקר. עצרנו ליד מעבר חציה, אותו חצו כלב קטן ואישה שהייתה קשורה אליו ברצועה. לפנים שלה הייתה דבוקה מסכת פנים, בשיער שלה היו תקועים רולים, היא נעלה נעלי בית עם פומפון, ולבשה פיג׳מה עם אפרוחים. חבר שישב ליד זוגי שנהג אמר ״אני מקווה שאנחנו לא מפריעים לאווירה האינטימית שלה״. וזאת לא הייתה ביקורת וגם לא לעג. זה צילום מסך זריז של רחוב ישראלי בשכונה ישראלית נידחת בעיר קטנה. היא לא יצאה מהבית במובן החברתי, היא הרחיבה את הבית עד המדרכה. והיא לבשה פיג׳מה ולא חלוק משי, סיגריה ואספרסו כי היא בישראל ולא באיטליה. כי התרבות הישראלית לא כוללת חלוקי משי. היא כוללת נוחות ומשפחתיות, ואת הכלב שצריך פיפי בזמן שהציוויליזציה ממתינה. ברמזור.

אני לא בטוחה שהייתי מבזבזת דיו עיתון על מניפסטים סביב טייץ, או תאים אפורים על השאלה אם כל בד נמתח הוא עמדה פמיניסטית או קריאה למבט גברי. בעיניי, הנוהג הישראלי לצאת מהבית בלי חגורת מכנסיים הוא כמעט עירום מלא. לפעמים עדיף כבר עירום מלא ממפשעה שנגררת באזור הברכיים וחריץ חייכן שמציץ בכל שינוי תנוחה. אבל זאת בעיה שלי. הישראלי הממוצע אומר ״חם לי במותניים. אני צריך אוורור באזורים אסטרטגיים. הנוחות שלי חשובה לי יותר מהחרדה שלך ממכפלת, חגורה וקווי מתאר״. וזה בסדר. לא כל דבר הוא עמדה פוליטית, מינית או מגדרית. לפעמים זה רק אדם שחם לו, במדינה חמה, עם מעט מאוד סבלנות לבד, טקסיות או מרחק בין הסלון למדרכה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו פה.
מחקרים מראים שנשים לא מתלבשות בשביל גברים אלא משום שזה מסמל כוח מול נשים אחרות. זה איתות חברתי של כוח, אבל מול נשים ולא מול גברים

דבר שני אם ילדים בגן וטרום גיל ההתבגרות יראו איבר מין של הגננת ויראו בו משהו אירוטי יש פה דגל שחור מתנפנף עם אורות אדומים. זה גיל של גילוי של איברי מין ובעיקר במובן הסנסורי של האוננןת. אין להם את ההבנה האירוטית מינית של מבוגרים. ואם הם מתנהגים כמו מבוגרים או יש התנהגות אירוטית צריך הדחוף להרים טלפון לשירות הפסיכולוגי/רווחה כי זה דגל שחור

״הבעיה הבסיסית, העקרונית, היא שרוב הגברים לא באמת אוהבים פות.״

את צריכה לבדוק אם איזה גברים את מסתובבת.

לשמחתי, אני ספציפית נשואה לאחד שסוגד לכל איבר ואיבר בגופי המתפרק. אבל פוביה מפות היא לא דבר נדיר. יש מאמרים ואפילו כתבות בנושא. תחשוב על החברה המערבית הפאלית. כמה הדגש הוא על זין.
כמה הטרו בעצמם סוגדים לזין של עצמם. בניגוד להרבה נשים שלימדו אותם שהפות שלהן מסריח.
תגיד לי אתה, לזין יש סבונים אינטימיים?
כמה נשים שמעת שמתלוננות על טעם או ריח של זין?
לעומת כמה גברים?

אני לא גננת או אמא. אבל האחיינית בת השלוש שלי לא מפסיקה לדבר על פין ופות, למי יש כזה ולמי יש כזה. אף אחד מהמבוגרים סביבה לא חושב שזה מוזר ואני סומכת על דעתם. מנסים לאזן, בין להסביר לה את הטבע לבין להסביר לה את התרבות, שפין ופות זה דברים אישיים ואפשר לדבר במשפחה על דברים אישיים אבל לא עם זרים. או שהיא פשוט רואה שזה קצת מביך אותנו.

לי באופן אישי יש זכרונות פרוטו אירוטאיים מגילאי 5-7. הבנתי שזה פרטי, ושיש מחשבות שחושבים לבד בחדר. מניחה שהבנתי את זה כי הסבירו לו וחיברתו אותי ככה. לילדים אין הבנה אירוטית של מבוגרים, אבל כדי שהם יהיו מבוגרים עם הבנה אירוטית צריך להתחיל להסביר להם בגיל מוקדם את הגבולות החברתיים. בהקשר הזה יש משמעות אם הגננת מגיעה מטופחת, בטרנינג, עם גופיה או טוטה מבסוטה של החיים.

לא על כל דבר צריך לזעוק לרווחה. זה שיש לילדים רגשות מיניים זה לא גוועלד אם את לא חרדית, סתם המציאות .

יש התייחסות יש לאיברי מין יש גירוי ואוננןת וסקרנות.
זה גם הגיל שבו מדברים על איך ילדים מגיעים לעולם שפים נכנס לפות.
יחס מיני כמו של מבוגרים לאירוטיקה,התנהגות מינית.
זה דגל אדום. יש מקום לדיבור חברתי כמו לא מאונננים בציבור. אבל עדיין מקלחים ילדים ביחד על אף שמתחילים לדבר אתם על פרטיות שפיפי וקקיי עושים לבד ומתלבשים בחדר. וגם זה תלוי ההורים.
למשל יש הורים שימשיכו להסתובב בבית בעירום או בתחתונים בשלב הזה. זה הכל תרבותי.
אבל ההתייחסות המינית האירוטית היא עוד לא בשלב הזה. ואם היא כזו זה צריך להרים דגל