Madame_S |
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2006
סצינת השפלה פומבית בסנטרל פארק - סוף סוף יש לי עברית...
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2006
Madame_S • 6 ביולי 2006
שלום לכולם,
סוף סוף הצלחתי להתקין עברית במחשב, אבל הקטע עצמו נכתב באנגלית ואין לי כח לתרגמו כרגע, בכל זאת המאמץ שווה לדעתי (הסובייקטיבית כמובן). הנה תיאור שכתב עבורי סאב איתו עשיתי סצינת השפלה פומבית בסנטרל פארק לפני כשלושה חודשים. מזמן לא עשיתי השפלה פומבית מוצלחת, ובאותו היום החלטתי להסתכן ולעשות דברים בחוצות העיר בתקווה שלא יעצרו אותנו ויזרקו אותנו לכלא. התיאור הוא תיאור מדוייק של אחר צהריים קסום תהנו I met Ms Sharon outside Penn Station at 4:25 pm; she observed that I was about twenty seconds early, which unfortunately did not require her to punish me for being late. She said we needed a little privacy, so we proceeded across the street to a side entrance to the huge Main Post Office. She then converted me into something like the Village Idiot: red baseball cap worn sideways, underwear pulled out, her own backpack slung across my chest, and water sprinkled on my crotch to indicate incontinence. I declined her offer of a safeword (how could we need a safeword on the streets of New York, I wondered?); we proceeded into the 8th Avenue Subway. She sat some distance away while on the train; by her instructions, each time she ran her hand through her hair, I was to sing “God Bless America” to the passengers. This was a bit disconcerting, as I can’t sing at all; couldn’t remember the words exactly; and abhor disturbing innocent bystanders. No matter, I did this four or five times on the ride uptown. Another part of her instructions were: “If anyone gives you money, give it away to someone.” She herself gave me a dollar! So I tried to give it away to a passenger, who declined. I put it in my pocket. The passengers were probably getting bored with this; fortunately, at 81st Street an apparently homeless man boarded, made a speech, and started to walk around with his cup, soliticiting donations. Of course, I gave him my dollar; and amazingly, almost everyone else then contributed to him too! I guess if the Village Idiot can spare a dollar, the least they could do was to join in! And while this was happening, Ms Sharon signaled that I was to sing again, so I began; the homeless man then apologized for interrupting my singing! After we left the train at 86th Street, Ms Sharon told me how much she enjoyed my interaction with the homeless man, and I had to agreee that I enjoyed this too! We proceeded into Central Park, and Ms Sharon gave me marching instructions, literally. I was to march, military-style (we had both seen Army service it turns out), following her instructions as to direction; at any obstacle, I was to march in place. She had a talent for marching me up to a group of people, forcing me to stand in front of them marching in place; this produced various reactions. I wondered if we could get away with this stuff anywhere but in New York! We found a somewhat quiet place in the Park, and Ms Sharon now taught me (or tried to!) three phrases in Hebrew, instructions for a puppy: Beg! Lie Down! Caress my leg with your snoot! And we practiced this a while. She produced a slipper, and Puppy played Fetch. This again produced various reactions from passersby; small children were enthralled, but one mother said “That is pathetic!” and moved on. We moved to a walk facing public tennis courts, and now began the most intriguing exeercise. Ms Sharon instructed me to assume one of two positions, in the middle of the walk and facing the courts, while blindfolded: I was either to kneel, with my arms out to the side, palms up; or stand, with hands behind my head. She pinned a sign to my back and said she would be “in the area.” I started in the standing position, and quickly zoned out as people passed by, the tennis games continued, and the occasional bicycle whizzed by inches away. After a few minutes I went to the kneeling position, and, releaxing even more, stayed there for perhaps 15 minutes. Now, I had no idea what the sign said; but I had clues: one passerby said, “I don’t think you’re an idiot. I think you’re a genius. Right?” Of course, I could not say anything. Apparently a crowd of young male tennis-players had formed off to my left; Ms Sharon, observing from a distance, was amused to watch them speculate as to what I was up to. She later learned that they were considering throwing tennis balls at me! After a long time in the kneeling position, I switched to standing, which apparently produced quite an effect on the audience. After perhaps half an hour in all, Ms Sharon decided to “rescue” me, fearing I suspect that things might get out of control. As she came to me and removed the blindfold, the effect on the crowd was electric; if such a lovely woman was with me, how could I be the Village Idiot? They wanted to know, “What is this? Is it some kind of experiment?” We just walked off, smiling. Ms Sharon showed me the sign (which I exhibited at the KFE Munch the next night); it said, “Clap if you think I’m an idiot.” As a denouement, we found a more secluded place, and Ms Sharon, waiting for a moment when we were alone, applied nipple clamps under my shirt. This is really a devilish technique in public, for she could then torture me by what looked like to passersby a lover caressing my chest. Finally, she instructed me to lie down, and she applied her shoes to my face, neck, chest, and crotch, always pausing when children (or police!) were in the area. We were both riding an emotional high on the subway back downtown. Fortunately, Ms Sharon didn’t ask me to sing again! ]] |
|
Queencie(שולטת) |
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2006
Queencie(שולטת) • 6 ביולי 2006
נפלא !!
מדליק במקוריותו, נהדר בזדוניותו!!! שווה בהחלט את המאמץ - לקרוא באנגלית - או למצוא מי שיתרגם .... |
|
red-cell(מזוכיסט) |
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2006
red-cell(מזוכיסט) • 6 ביולי 2006
ואוו, מעולה !!!!
|
|
קייל(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
קייל(לא בעסק) • 7 ביולי 2006
מומלץ מאד לקרוא.
אני קראתי כבר לפני כמה חודשים, כשקיבלתי את זה במייל ממדאם אס, ועל אף שהשפלות פומביות זה לא כוס התה שלי, מאד נהניתי מהתיאור הקולח ומהרעיונות המקוריים (והזדוניים) שהועלו ובוצעו. ומי שלא מכיר את מדאם אס הפסיד |
|
Queencie(שולטת) |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
Queencie(שולטת) • 7 ביולי 2006
עדיין לא מכירה את מאדאם S,
ואשמח לשנות זאת בביקורה הקרוב בארץ. את הסיפור אהבתי מאוד!! |
|
JohnnyBGood |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
אני בקטע של יותר כאב, אבל...
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
JohnnyBGood • 7 ביולי 2006
זה אחלה סיפור ואני מעולה בתרגומי עברי-אנגלי-אנגלי-עברי.
תני לי קצת זמן ואני מתרגם לך אותו. אגב, תקראי את הסיפור ה(למדי) פומבי שלי בבלוגי הגלמוד. |
|
Queencie(שולטת) |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
Queencie(שולטת) • 7 ביולי 2006
התנצלותי למאדאם S על הפניה האישית הבאה: ג'וני בלוג גוד.... בכל תגובה שלך הוא מוזכר .... זה כבר כמעט כמו הפרסומת של "אוהבים נקניקיות??" גם מי שפעם אהב נקניקיות כבר לא יכול לחשוב על הרעיון של לטעום מהן... או לחלופין ... פרסומותיה של מ.כוערת הבלתי נסבלת... לסיכום - חלאס!! |
|
Queencie(שולטת) |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
Queencie(שולטת) • 7 ביולי 2006
תקתוק כפול ....
|
|
shiri(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
shiri(לא בעסק) • 7 ביולי 2006
זה יצירתי, זה זדוני,
וזה לגמרי את! מחכה לראות אותך <נזכרת בטיול שאני עשיתי איתך בניו יורק לפני אי אלו שנים ומודה על מזלי הטוב.... > |
|
JohnnyBGood |
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
אל תאכלי נקניקיות
לפני 18 שנים •
7 ביולי 2006
JohnnyBGood • 7 ביולי 2006
Queencie כתב/ה: התנצלותי למאדאם S על הפניה האישית הבאה: ג'וני בלוג גוד.... בכל תגובה שלך הוא מוזכר .... זה כבר כמעט כמו הפרסומת של "אוהבים נקניקיות??" גם מי שפעם אהב נקניקיות כבר לא יכול לחשוב על הרעיון של לטעום מהן... או לחלופין ... פרסומותיה של מ.כוערת הבלתי נסבלת... לסיכום - חלאס!! ואל תקראי לי את הבלוג |
|