מחשבות על החשיפה הזו

מחשבות על החשיפה הזו

טלי35​(שולטת) • 3 בספט׳ 2022

בשבועות האחרונים גועשת קהילת המיניות המקודשת ואני תוהה כמה זה נוגע לכאן.
אלינו בעולם הבדסמ.
כמה השקה קיימת, אם בכלל.

אני זוכרת אדם שהגיע מהעולם הזה של המיניות המקודשת לכלוב, וכתב לי כנשלט כדי להכיר קצת את העולם של הבדסמ וקצת אותי ואחרי הרבה התכתבויות קבענו להפגש באיזה פסטיבל יין מדליק שבו אתה קונה את הכוס שלך וממלא אותה שוב ושוב
וכבר בכניסה, ממש בשניה שנפגשנו, הוא חיבק אותי חיבוק ארוך - ואני הייתי בשוק וקצת קפאתי
כי בעולם שלי, הבדסמי - צריך לבקש רשות לפני שנוגעים
 ואיך השיח שהתפתח אחרי שאמרתי לו את זה נגע בדמיון והשוני של העולמות וגרם לו לחשוב אם הוא רוצה להיות חלק מעולם כזה.

 והערב הגיע הפוסט הזה ונתקע לי בבטן הרכה

https://www.facebook.com/591727857554934/posts/pfbid0dgrmPSRVK9GqPGkZjrtvt2dGjvDYyuKny2ZLBP57tafogMNTLGeCxeK1TE44oYVxl/

והשאיר אותי עם תהיות קיומיות על עד כמה אנחנו קהילה אם בכלל.
כמה סולידריות חברתית ואנושית יש פה אם בכלל.
כמה קשיבות לפגיעות יש פה. כמה קבלה. אם בכלל. 

וכמה הייתי רוצה עולם יפה וטהור ובהסכמה לכולנו. 

הטופר המפשר • 3 בספט׳ 2022

האמת, שתמיד אנשים שמדברים אתי על "רוחניות" , "מיניות מקודשת" , בקיצור על הסופרמרקט הרוחני שעובר אדפטציה למוצר צריכה מערבי,
אני מקבל גרדת בעור שמחזירה אותי חזק לשורשי המרקסיסטים. מבחינתי האחריות והחובה קודמים לחופש , מיניות מקודשת או כל עניין אחר המבקש להביא אושר לאדם אך אינו מזהה את הקושי וההתגברות העצמית הנדרשת כדי להיות "אדם". ובזה אני רואה עצמי יהודי. מעולם לא הצלחתי באמת להתחבר "לדולפין שבלב" או להיות בהרמוניה ואיזון עם הקוסמוס. ומבחינתי איזון והרמוניה יש רק בקבר. אבל היי, אני משתדל להיות חבר טוב , בן\אח טוב, להתפרנס ממה שאני אוהב בכוחות עצמי ובאופן הוגן ומכבד, ו i pay my taxes --- ובזה אני רואה את הדבר "הכי רוחני" שאני עושה בחיי.

ועכשיו לגופו של עניין. כל הנושא הזה של בריאות הנפש בעיקר בתחומים האלה הוא מאוד מסובך ובעיקר קשה לאבחון וטיפול. מדוע? אדם פסיכוטי לא בעיה לזהות. ולכן יותר קל לתת לו את הטיפול הנדרש. זה לא בהכרח יבריא אותו אבל הוא לפחות יקבל מה שלרפואה , פסיכיאטריה , פסיכולוגיה יש לתת כדי לעזור לו. לעומת זה, אדם שסובל מפוסט טראומה או פגיעה מינית חמורה יכול להסתובב עם זה שנים , להדחיק את זה או שהוא בעצמו חושב שבסה"כ הוא מתפקד ו"בסדר" גם אם הוא שבר כלי מבפנים. לא לכולם יש כסף ללכת לטיפול ולא הייתי בונה על עזרת המדינה - קופת חולים בעניין.

לכן, אנשים כאלה הם טרף קל לטורפים מיניים לסוגייהם, יכולים בקלות להילכד בקסמי הגורו שמהווה תחליף אב שלא היה להם וכדומה. ולא בהכרח יהיה ניתן להוכיח בבית משפט, אם בכלל זה יגיע לשם שזה "נעשה שלא בהסכמה".
לצערנו לא ניתן לחוקק חוק שמצווה על אנשים להיות בני אדם. החוק מתייחס לרף התחתון של המוסר, כלומר מה אסור לך לעשות ולא איך ראוי להתנהג. ולכן, כל שניתן לעשות הוא באמת לנסות להיות בני אדם ועד כמה שניתן רגישים ואחראים לזולתנו בעיקר כשאנחנו רוצים לממש את מאווינו המיניים. תמיד צריך לשים לב שהדבר נעשה בהסכמה ובהנאה של כל הצדדים המעורבים בכך.

נ.ב: לעניין החיבוק האוהב מהטיפוס הרוחני. זה אקט דיי אלים האמת, לא בהכרח בקטע מיני אלא תרבותי. סוג של כפייה דתית רק עם חייזרים ואנרגיות. גם אם בכת שלך כולם נוהגים להתחבק עם כולם, הרי אתה יודע טוב מאוד שבעולם בחוץ זה ממש לא ככה. בקיצור מה שהוא עשה זה "צדיקה תפילין!" רק בלי לשאול אפילו אם את רוצה להניח.

זהו, זה בתמצות עמדתי בעניין .

קטלב​(מתחלף) • 3 בספט׳ 2022

אני חשדניסטי כלפי כל סוג של "רוחניות".
כשאתה מתפרנס מלמכור בולשיט, אתה לא יכול להיות אדם טוב. ולכן, אין פלא שהסביבה שורצת אנשים רעים.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 4 בספט׳ 2022

אותן חבורות "מקודשות" מתיימרות להיות קהילה, והן לא. אנחנו אפילו לא מתיימרים.
ואולי עדיף לנו ככה?
קהילות סגורות נוטות לכבס את הכביסה בבית ולגונן על חברי קהילה שפושעים. הדבר היחיד שמונע את זה הוא שקיפות, מה שאצלנו לא ממש אפשרי כי הכל סודי ובלי שמות.

האם אנחנו יכולים ליצור קהילה בטוחה? לא בחדרי חדרים, לדעתי.

פה בכלוב, הייתי רוצה שנקדש יותר את ערך הבטיחות ופחות את ערכי הסודיות והשונות. הייתי רוצה שנסכים על גבולות של לגיטימיות. אבל הדיעות רבות ואין קונצנזוס אז הנה אנחנו איפה שאנחנו.

אולי אפשר להקים קהילה, קטנה ופרטית. עם אנשים שאת מכירה. רק זהירות, אל תהפכי לגורו.

אני תוהה אם זה אפשרי בכלל, ליצור קהילה קטנה ודיסקרטית שתגן על חבריה ותקיא מתוכה את כל התוקפים. כאשר סביבות כאלה מלכתחילה הן פרצה שקוראת לגנב.

לא יודעת טלי, לא יודעת. לא חושבת שזה יקרה כל עוד הסודיות חשובה לנו.

טלי35​(שולטת) • 4 בספט׳ 2022

אני הכי לא גורו. שולטת תמלולים אני 😉

ואני חושבת שיש פה שתי אסכולות - אלו שטוענים שאין פה קהילה אלא פרטים שמחפשים מענה לחשקים שלהם ואלו שמצאו פה בית. חברים. תמיכה חברתית.

האחריות של כל פרט ופרט פה למנוע פגיעות קיימת בעיניי. לא משנה לאיזו אסכולה הוא משתייך.

השאלה היא, בעיניי, האם יש דרך לעשות את זה.
אפילו לא כקהילה - כפרטים.

תמרעה המרטשת​(שולטת) • 4 בספט׳ 2022

בתור אדם ציניקן מהיסוד, כל הוייב של מיניות מקודשת והרשות שהקהילה הזו נותנת להיתר מגע בתירוץ שזה ״מרפא״…כבר גרם לי להרים גבה.
לדעתי כן יש פה קהילות קטנות, הבעיה שהן מסוגרות (לא שזה דבר רע בהכרח).
ואם נתייחס לפגיעה מינית, יש פה לא מעט מקרים בהם ניסו להגן על מטרידן כי הוא היה ״מוכר וותיק בקהילה כזו או אחרת״, או שאם החברים בה היו בעלי מוסר אז דווקא הוקיעו מתוכם אנסים.

וואלה עניין של מזל.
תוקפים ותוקפות יש בכל מקום, במיוחד במקומות בעלי אופי מיני או מקום שבוודאות מושך אליו צעירים וצעירות. ולא רק. מי שמכיר את פרשת ״כולן״ ואת זה שגם בעמותה כביכול פמיניסטית שצועקת נגד הטרדות אז ישבה לה שם בכיסא רם טורפת שניסתה לצבור קורבנות. שום מקום לא בטוח, לצערי.

לאנשים חדשים פה הייתי תמיד אומרת ״כבדהו וחשדהו״ אל תתמסרו לאדם רק בגלל מוניטין כזה או אחר, אלא רק מאיך שאתם מרגישים כלפיו. אינטואיציה אף פעם לא משקרת.

קוברהה לבנהה • 4 בספט׳ 2022

גם לי הפרסום הזה עשה קוועצ' בבטן.
את המחשבות שלי בנושא כתבתי בבלוג שלי
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=157414&postid=1343947

המטפלת המתעללת​(שולטת) • 4 בספט׳ 2022

ברור היה לי כמעט למן ההתחלה לאן הסדנאות הללו הולכות.
מוטב להכיר ולהכיל את הצל של מיניות מטונפת, במקומותינו,
מאשר להסתתר מאחורי זו המקודשת לכאורה 🤦🏻‍♀️

Fashion kitty​(אחרת) • 4 בספט׳ 2022

באופן אישי, אני אלרגית לממבו ג'מבו רוחניקי, מהיכרות אישית גם ראיתי שרוב הקהילות האלה מלאות בעיקר בחיוביות רעילה, אלימות במסווה של ואהבה והכשרת אלימות מינית באמתלה של חופש.

קטלב​(מתחלף) • 4 בספט׳ 2022

שלא לדבר על אחריות עצמית.
את אשמה אם את עצובה.
את אשמה אם יש לך דכאון קליני.
בוודאי ובוודאי שאת אשמה אם יש לך סרטן.
את אשמה אם את מתאבלת על קרוב משפחה.
את אשמה אם התעללו בך כילדה.

תהיי שמחה! השמחה היא לבחירתך ובאחריותך!