סווריןן
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2019
כשמדובר על משחק תפקידים, השימוש ב'שם במה' מכניס טוב יותר לתפקיד, כמו מסכה, ומאפשר להשתחרר יותר, כי מאמצים יישות אחרת לטובת המשחק. אצל סוורין וונדה של זאכר מאזוך, בהחלט נעשה שימוש בשם מיוחד עבורו - אם זו ערובה למשהו.
אז זה לא ששם ממשי מול כינוי מדומה משפיל יותר, כנוסח השאלה, אלא ששם הוא בעצם כלי במשחק התפקידים, ושם במה הוא כלי יעיל במיוחד. |
|
|
hrgiger
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2019
"יהומדף" - בכיתי מצחוק, בחיי (:
|
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2019
אני חושבת שזה תלוי בנקודה ההתחלתית ממנה מתחיל הגירוי, אתו מתכתבת הפנטזיה. כלומר, אם הפנטזיה כוללת נתינים ומלכות, אמירות גרנדיוזיות כגון ״נשים נועדו לשלוט וגברים להשלט״, ארמונות מלוכה ושלשלאות של עבדים, אז סביר להניח שבני הזוג ישתמשו בכינויים שתואמים את הפנטזיה שלהם, כי המימוש של הפנטזיה מחייב את הורבליזציה שלה. (מכיוון שהשפה היא הכלי התקשורתי המדוייק ביותר, אנחנו נשתמש בשפתה של הפנטזיה במהלך המימוש שלה). לעומת זאת, אם הפנטזיה נאמנה למציאות ואינה כוללת קישוטים תיאטרליים ודרמטיזציה, אפשר שבני הזוג יבחרו להשתמש בשמות הפרטיים שלהם עם תוספות ושינויים מינוריים.
ובהמשך לנאמר, מכיוון שהפנטזיה שלי ארצית מאוד, כינויים כגון ״גברתי-מלכתי״ או ״עבד-אפס-מושתן״, מעוררים אצלי פרץ של צחוק. אנחנו מכנים זה את זו (ולהפך) בשמות פרטיים עם חריגות טריוויאליות, ואם אני שואלת אותו מה הוא מרגיש, הוא מסביר את ההשפלה, את חוסר האונים, את הכניעה ואת הכאב בשפה שאינה כוללת כתרים, עבדים, ושלשלאות. 🌷 |
|
|
טרנטינו(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2019
אישית, שימוש בשם שלי זה משהו שפחות משפיל אותי.
כינוי כמו : "אפס" , "כלבה" וכו, זה משהו שמבחינתי הרבה יותר יעיל. |
|
|
Dominali(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2019
איזהו עבד ששווה לזכור את שמו?...
|
|
|
4X4(אחר)
|
לפני 5 שנים •
5 בספט׳ 2019
את זה שישאר אצלך, מן הסתם, לא?
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
17 בספט׳ 2019
אחד המקרים שבהם שימוש בשם פרטי יכול להשפיל הוא כשעצם הפניה בשם פרטי כלפי האדם הזה נחשבת לא מכובדת כלפיו ולמורידה ממעמדו.
אם מקובל לפנות אליו מתוקף תפקידו בתואר כבוד כלשהו או בשם משפחתו, אקט שמדגיש את העליונות שלו על הפונה ואת הדיסטנס שהוא מציב בפניו, ואז פתאום מישהו שמתחתיו בהיררכיה שובר את הדיסטנס הזה ופונה בצורה הזו שמקטינה את מעמדו, והוא במקום להגיב לזה נכנע לו כי הוא נשלט על ידו- אז עצם השימוש בשם הפרטי ממש משפיל, אפילו מבלי שום צורך בכינויים מיוחדים. יש לי שני סיפורים שכתבתי, אחד על סטודנטית ששולטת במרצה שלה והשני על חיילת ששולטת במפקד שלה, ובשניהם עצם הפניה בשם הפרטי (ובמיוחד כשנוספות לו סיומות חיבה, שכשל עצמן הן לא מעליבות, אבל בקונטקסט הזה מאוד מקטינות) היא חלק משמעותי בהשפלה שהם חווים. מכיוון ואנחנו לא בסרט פורנו וסשנים בדס"מיים פחות מתרחשים בין בעלי סמכות לכפופים שלהם, זה יכול לתפוס גם בסיטואציות שבהן השולט פשוט שייך לקבוצה שהנשלט רגיל שהוא מחזיק כלפיה סמכות ביום-יום ונדרשת לפנות אליו בתארי כבוד. למשל מרצה שרגיל שבנות 20 פונות אליו בתואר כבוד בעוד השולטת בת ה- 20 שמולו אפילו לא טורחת כי זה לא מזיז לה. |
|
|
Lady Galadriel
|
לפני 5 שנים •
17 בספט׳ 2019
אני לא חושבת שיש תשובה מועדפת כי לכל אלמנט יש את היתרונות שלו וכידוע יש מקום ועת לכל דבר תחת פני השמש...
ועם זאת, שם פרטי מקרקע ומונע אסקפיזם, כך שבמיוחד במקרים שלצד השני יש בעיה קוהרנטית או סכסוך עצמי עם תהליך ההפנמה, זה סוג של אישרור זהות ברגעים שבהם הוא נינוח שלא להזדהות או לקחת אחריות על כמיהות הלב המח והחלציים שלו. |
|
|
Minxy(שולטת){♡}
|
לפני 5 שנים •
27 בספט׳ 2019
אצלי זה יותר תלוי בדינמיקה של הקשר. אם זה קשר עמוק יותר אעדיף את שמי הפרטי, ואת שמו בעיקר כשרוצה להעמידו במקום, בנימה מקטינה. במקרים אחרים אעניק לו כינוי מיוחד שיותאם גם לקשר שלנו.
בקשרים פחות עמוקים לפעמים לוקח לי קצת זמן להבין איזה כינויים יושבים לי הכי טוב, בעיקר כי הדינמיקה עדיין נבנית. לרוב אני מתנסה בכמה גם אצלי וגם אצלו עד שמוצאת את זה שנוח לי. אבל נוטה להשתמש הרבה בנסיכה וצעצוע. |
|
|
| Snitch |
לפני 5 שנים •
27 בספט׳ 2019
הייתי בקשר עם שולטת שהקפידה שלא לפנות אלי בשמי הפרטי ולא באף כינוי אחר מקטין לכאורה.
במקום נגיד ״אפס, לך תביא לי x”, היא הייתה אומרת ״לך תביא לי x” וכד׳. באותם רגעים זה הרגיש לי שאני כביכול קצת לא קיים, ולא להיות בכלל זה משפיל יותר מלהיות משהו, גם אם זה משהו נחות כמו אפס/זונה/מעריץ של קרן פלס :} |
|
|