3 שאלות לאלה שכאן משחר האינטרנט

Dream Strapon​(אחר) • 23 בספט׳ 2019

1. מה אתם מחפשים כאן? או מה חיפשתם כאן? עם יד על הלב (או על איבר אחר) - משהיא חזקה ויפה שתקבל את האני שלי גם במחשבה ובהתמכרות
2. האם מצאתם את זה? האם אתם עדיין מחפשים? - לא , כן - בעיקר כאן כדי לקרוא ולכתוב בלוגים חוץ מזה אין מה לעשות פה
3. האם אתם מאמינים שאפשר למצוא את מה שאתם מחפשים באתר? לא

ArchAngel​(שולטת) • 23 בספט׳ 2019

אני לא רוצה לענות לזה בסעיפים, יש לי סיפור שלם לכתוב על המסע שלי כאן שיכלול בו התייחסות לכל הנקודות האלו.
אז מי שזה מעניין אותו לקרוא, תחממו את הפופקורן, כי זה הולך להיות ארוך.

אז ככה:
כשרק נרשמתי בגיל 18 חפשתי פה בני זוג לקשר רציני, כל דייט שיצאתי אליו וסשן שעשיתי היו בתקווה שמזה יצא לי בן זוג נשלט רציני.
ומה אגיד? פשוט התאכזבתי בכל פעם מחדש. בכל פעם אחרי שנוצרה תחושה שעכשיו אפשר לסמוך על הצד השני ולזרום איתו לסשן באמונה שכאן זה לא יפסק, אחרי מפגש אחד- גג שניים, פתאום הצד השני "נבהל" או "התבלבל" ושאר התירוצים האלו שכולכם כבר מכירים.
אחרי חצי שנה של נסיונות, כשהבנתי שהאביר כבר לא יגיע מכאן, הרמתי ידיים והמשכתי בחיי מחוץ לאתר. הכרתי בן זוג רציני, נשלט, היינו ביחד שנתיים ונפגשנו בכלל במקום העבודה שלי והוא היה ונילי כשהתחלנו. ואז נפל לי האסימון שהבעיה הייתה שצפיתי שקשר שמבוסס על בדס"מ יצמיח מתוכו אהבה, בעוד שקשר צריך מראש להתבסס על אהבה בכדי שיצמח בתוכו בדס"מ שנמשך מעבר לסשן או שניים.
בגיל 20 וקצת, כשנפרדנו, חזרתי לכאן. ומסיבה לא ברורה, כנראה כתוצאה מהחלל שיצרה הפרידה ביחד עם נאיביות יתר, כתבתי איזו מודעה שאני מחפשת קשר רציני וקיבלתי בפרטי כאלו חירטוטים והבטחות שווא של חרמנים שאפילו לא התאמצו לגרום לזה להיראות אמין, ואמרתי לעצמי שלעזאזל עם זה, אני פשוט אגשים את הפנטזיות שאני רוצה ואחיה את הרגע במקום לחכות ל"אחד".
המודעה העדינה-רומנטית שלי התחלפה בתיאור די תכלסי של אקט שאני רוצה לממש, עם מי, מתי ואיפה. וההודעות הצבועות התחלפו לשם שינוי בכאלו כנות, גם אם רובן לא היו מחמיאות והייתי צריכה לדוג מתוכן בפינצטה את המתאים. אבל לפחות אף אחד לא הבטיח לי שיט שהוא לא יעמוד בו בשביל להשיג סשן, כשסשן היה מלכתחילה כל מה שחפשתי.
מבין כל ההודעות שקבלתי, זכור לי רק מישהו אחד ששאל אותי בכנות מה לעזאזל קרה שהשתניתי ככה "בן לילה" ממי שכתבה מודעה מתוקה לאחת שמחפשת רק לזיין. הסברתי לו את מה שהוביל אותי לזה, אמרתי לו שאם במילא מתכוונים לחרטט אותי כל מיני חרמנים אז לפחות שאשיג מהם בזמן הזה את מה שאני רוצה במדויק: את הפנטזיה שלי לפי תסריט שאני אכתיב, ואם לא יהיה לזה המשך, אז לא נורא- אני את שלי קבלתי ולא בזבזתי זמן על לנסות לבנות איתם קשר שלא היו מסוגלים להודות שהם לא מתאימים אליו מלכתחילה.
הסכמנו שזה די עצוב, שזה מסכם את האווירה המנוכרת הזו ששוררת בכלוב, שנובעת מתוך לא אחרים מאשר האנשים שפעם היו מלאים באנרגיה ותקווה למצוא פה את "הצד השני" ואכלו מלא שיט שהפך אותם לצינים ומרוחקים... אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

בקיצור, הפכתי את המרחב הזה לפלטפורמה למציאת פרטנרים למשחק עבורי. רוב הנשלטים שנפגשתי איתם, באופן לא מפתיע, התנדפו יום למחרת. אבל לא היה לי אכפת כי את מה שרציתי מהם אני השגתי (וכמובן שכולם, בלי יוצא מן הכלל, חזרו אלי אחרי כמה שבועות, חודשים ואפילו שנים כשהשלימו עם הצד הבדס"מי שלהם אבל זה כבר היה מאוחר מדי).
מכיוון ולא צפיתי לקשר, אני גם לא באמת התעכבתי על לסנן אותם מעבר לקריטריונים בסיסיים שנותנים לי אינדיקציה שמדובר באנשים שיש לי איתם קליק ומשיכה, שהם שפויים, לא מסוכנים ושניתן לסמוך עליהם לכל הפחות לגבי אותו ערב.
בגלל שלא העמקתי בהם, אז מן הסתם גם לא הגעתי למצב שפיתחתי אליהם רגש עמוק כלשהו שהשאיר אותי מסוקרנת בהם. הרגשתי שמציתי את מה שיכלו לתת לי אחרי הסשן בנינו ובעצמי לא טרחתי לתחזק את הקשר כך שלא יתפוגג. כמובן שלא עשיתי את זה בצורה פוגענית, נסיתי כן להיות שם ולוודא שהם בסדר ולא זקוקים לי, אבל היה ברור לשנינו שאין לנו מעבר על מה לדבר.
ולפעמים רצה הגורל, ובמהלך המסע הזה שבו צדתי חוויות, בכל זאת נוצרו לי ידידויות שונות, עם כל מיני מיוחדים שהצליחו להותיר בי רושם בזמן היכרות כה קצר, שאמנם לא הבשיל בנינו דבר, אבל היה לו אחלה חיבור שחבל לפספס.

בגיל 21 בערך, כשהרגשתי ששבעתי מהרפקאות מזדמנות, התחלתי להשתתף קבוע בדיונים, לכתוב לבלוג, וכשהשתמשתי בכלוב כפלטפרומה להציג בה תוכן ולא רק לחפש פרטנרים, יצרתי קשרים שלא היו מבוססים רק על רצון לממש פטישים. הדעות שלי חיברו ביני לי אחרים (גם) בקטע אפלטוני, למדתי ולימדתי, עזרתי ונעזרתי, אפילו מצאתי כמה חברים לחיים שכשאני מסתכלת עליהם זה מרגיש כאילו הכרתי אותם באיזה מרחב ונילי ולא באמת כמו "הכלוב" מרוב שמחברים בנינו אלף ואחד דברים ובדס"מ הוא השולי שבהם.
ואז עוד שנה חלפה לה, ובדיוק כשהפסקתי להתייחס לכלוב כזירה בלעדית להכרויות, כשלא הייתי שקועה בלחפש קשר או שום דבר בכלל באף מקום, אז מצאתי אחד רציני ובמקריות לחלוטין. דווקא מתוך וויכוח אצלי בתגובות בבלוג. והוא הפך בן בית אצלי, חלק מהמשפחה. זה לקח לי בערך 5 שנים מאז שנרשמתי לכאן, במקריות ענקית ביותר שאולי לא תתרחש אי פעם בשנית.

כשפונים אלי בדס"מיים חדשים וצעירים ושואלים אם כדאי להם להירשם לכאן, אני עונה שכאן הם לא באמת ימצאו את מה שהם רוצים, בטח שלא מיד ובטח שלא כפי שהם מדמיינים את זה באידיאל שלהם. אני לא מציעה להם לבנות על המקום הזה בשביל למצוא את החצי השני. אם הוא יגיע אז יגיע, אבל שלא יתלו בזה תקווה כי אחרת זה יכאב.
שישתמשו בפלטפורמה הזו בתבונה, שילמדו ממנה, שיתנסו בה, שיכירו חברים אפלטוניים מהקהילה שיעשירו להם את הידע וההבנה, אבל שלא יגבילו את החיפוש שלהם אחרי פרטנרים רק למרחב הזה אחרת הם יתאכזבו ויחיו בתחושה בדידות ופספוס נוראית. יש עולם שלם בחוץ להתנסות בו, מימוש הבדס"מ לא חייב להיעשות רק בין כותלי האתר ואפילו לא רק בין כותלי הקהילה. זה יכול לקרות עם כל פרטנר שיש לו ראש פתוח מספיק ושוררת ביניכם כימיה מתאימה שעמלתם עליה.
ושם, בהרבה פעמים, זה יחזיק מעמד להרבה יותר זמן מכאן, כי בקשר שמתחיל ונילי או אפילו כזה שבו כל הקלפים על השולחן אבל לא מסתערים בו על מימוש הקינק, מתחילים מלבנות את היסודות של אותה אינטימיות שמאפשרת שילוב של הקינק בדינמיקה בין האנשים שאתם כפי שאתם. בעוד שכאן, לרוב אתם תתחילו ישר מלשחק עם הקינק, מישר להיכנס לדמויות או לצדדים שהם רק חלק קטן ממי שאתם, ומרוב שזה כל כך כיף ומשכר, תזנחו את העבודה הפחות מלהיבה אך הקריטית של להעמיד יסודות לקשר המתהווה ולהביא את כלל האישיות שלכם פנימה.
(וכמובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל שבהם מתוך תשוקה לבדה צמח קשר יציב, אני לא חולקת על זה בכלל. אבל לא הייתי בונה עליהם, כי הם לא מעידים על הכלל. אחרת מרבית האנשים פה לא היו מעידים שקשרים רבים שיצרו פה נגמרו די מהר, למרות כל התשוקה והמשיכה, ותמיד באותו דפוס שבו מישהו נזכר לפתע שהוא "מבולבל" כשזה נעשה עמוק מדי כי קלט שיש פער בין הפנטזיות לבין מה שהוא מסוגל אליו באמת).

זאלופון​(שולט) • 24 בספט׳ 2019

כשהגעתי לפה חיפשתי מקום שבו אפשר לדבר על בדסמ ולהיות בחברת אנשים שאוהבים בדסמ ואולי אולי גם לחוות בדסמ. זה היה לפני שהיה דאנג'ן ולפני 50 גוונים ולפני שהיה אינטרנט (כמעט), אז שום דבר מזה לא היה מובן מאליו.

מצאתי פה הרבה יותר ממה שחיפשתי. דיברתי על בדסמ, פגשתי אנשים שאוהבים בדסמ, חוויתי בדסמ. מצאתי אהבה אחת וכעבור שנים אהבה נוספת. הכרתי פה נשים שהצטרפו אלינו לחוויות משותפות, אנשים שהפכו לחברים, כותבים שהעשירו אותי.

האם עדיין אפשר למצוא פה דברים כאלה? ברור שכן. הדברים האלה הם בסופו של דבר אנשים, ואנשים טובים יש פה. אפילו הייתי אומר, יש פה היצע הרבה יותר גדול משהיה כשאני מצאתי את שלי.
הבעיה היא שיחד עם התבן נוסף גם מוץ. המון מוץ. והמוץ הזה גם מקשה למצוא בפני עצמו כדרכו של מוץ, וגם מעורר גישה צינית ושלילית שבתורה מקשה עוד יותר. מכיוון שאני מאמין שהבעיה איננה שנגמרו האנשים הנהדרים באתר אלא שפשוט קשה יותר לראות אותם מבעד לכל העשבים השוטים, אני חושב שכדאי לשקול שדרוגים שונים שמטרתם להפחית את העומס השלילי הזה.

כמה רעיונות לדוגמה:

1. אנפולואו לבלוגים: בלוגים הם חלון ראווה שמאפשר לך למצוא אנשים מעניינים. כרגע, חלון הראווה הזה עמוס בהמון פריטים שהסתכלת עליהם והחלטת שהם לא מעניינים אותך ולעולם לא יעניינו אותך. לו רק היית יכול לסמן שאת הבלוג הזה ואת הבלוג ההוא אתה לא רוצה לראות יותר כשאתה מדפדף בבלוגים, החלון היה מתרוקן פלאים והיה הרבה יותר קל לאתר פריטים שכן מעניינים אותך.

2. הגבלת מספר ההודעות שאפשר לשלוח למנויים שלא ניהלו איתך אינטראקציה: אם היה לכם כסף בלתי מוגבל, הייתם קונים המון דברים. סתם דברים, בלי לחשוב יותר מדי, כי מה אכפת לכם. אבל הכסף שלכם מוגבל, ולכן אתם חושבים על מה שאתם קונים, עושים סקר שוק, בוחרים מה כן ומה לא ומנסים להפיק את המקסימום ממה שיש לכם. לו הודעות פרטיות בכלוב היו משאב מוגבל, אנשים היו נוהגים בהן באותו אופן. פתאום היה חבל להם לשלוח הודעות קופי פייסט לסתם כל אחת. כדאי היה להם לסנן למי הם פונים, להשקיע יותר בכל פנייה ובאופן כללי לחשוב על מה שהם עושים ועל אופן הניצול המיטבי של המשאב המוגבל הזה. כמות ההודעות הפרטיות היתה צונחת דרמטית והאיכות שלהן היתה עולה.

3. הסבר לנרשמים חדשים: קיים דבר כזה? אני לא מתכוון להסבר מה זה בדסמ, אלא איך מתנהלים באתר בדסמי ובקרב אנשים בדסמים. דברים שלחלקנו כבר מובנים מאליהם: שהאנשים פה הם בני אדם שצריך לפנות אליהם בכבוד כאל בני אדם ולא כאל אובייקטים להגשמת פנטזיות, שאין דרך נכונה לעשות בדסמ, שיחסי שליטה אינם סיבה לשים בצד את שיקול הדעת ולסכן את עצמך, וכדומה. נכון, לא כולם יקראו את זה, אבל לא פעם אנשים שמגיעים לפה דווקא צמאים לידע הזה. הם מרגישים שהגיעו לעולם חדש עם חוקים חדשים ויכול להועיל, להם ולאחרים, אם יקבלו הסבר תמציתי שמבהיר להם שהם עדיין בציוויליזציה על כלליה הידועים פחות או יותר.

בטוח שיש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות. חבל שאנשים יאבדו תקווה, כי באמת שאפשר למצוא באתר הזה המון. מניסיון.

Re: 3 שאלות לאלה שכאן משחר האינטרנט

FoxyBoxy • 24 בספט׳ 2019

1. פעם חיפשתי שולטת שהיא גם בנאדם שאפשר להעביר איתה סתם את הזמן בחברות או בזוגיות. כרגע עדיין מחפשת שולטת שהיא בנאדם וגם חברה או יותר מזה, אבל לא לחוץ לי זוגיות או משהו כזה כרגע.
2. מצאתי, אבל לא התאפשר בזמנו לצד השני המשך הקשר אולי בעתיד נמצא שוב חחח
3. זה קצת כמו שיווק לא? ככל שתהיו ביותר פלטפורמות, אפילו אם אתם לא מאמינים/ות בהם, הסיכויים שלהם להחשף גבוהה יותר, אם מצאתי כאן בעבר אולי אמצא שוב.

שרף אורנים​(אחר) • 24 בספט׳ 2019

1. חיפשתי קודם כל אנשים כמוני, שארגיש שמבינים אותי, ללמוד מאחרים, לשתף את הרגשות/מחשבות/חוויות/פנטזיות, להכיר אנשים חדשים בראש ובראשונה לסוג של חברות (השתייחות לקבוצה או למכנה משותף) ואולי גם מעבר

2. למדתי הרבה מאוד על עצמי, על הזוגיות שלי, על המיניות שלי (מתוך קריאה ומתוך שיחות ותגובות של אנשים)
הכרתי כמה אנשים מרתקים ומאוד נעים לי לנהל שיחות.
עדיין לא נפגשתי עם אף אחד מכאן (מאמין שזה יקרה מתישהו, גם אם רק למפגש ידידותי ולא בהכרח למטרת סקס)

3. ברור. גם מצאתי

ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת} • 24 בספט׳ 2019

הגעתי לכלוב אחרי מערכת יחסים ארוכה מאוד עם גבר נשלט כדי להתנסות עם אנשים שהם לא הוא. לא הייתה לי כוונה למצוא מערכת יחסים, אבל נשאבתי לאחת שנמשכה שנה וחצי לערך. לאורך הדרך פגשתי גברים שחלקם הגדול יכול היה בקלות להחשב לפוטנציאלי, גם אם הם לא התאימו לי אישית. בכל תקופת החיפושים למדתי לא מעט על בני האדם, על תשוקותיהם ועל הפנטזיות שלהם, ודרכם על עצמי ועל הדימויים המנטליים שלי שהסתברו להיות לא בהכרח נאמנים למציאות. למדתי את כל מה שכנראה לא הייתי יכולה ללמוד מאנשים באתר הכרויות ונילי, כי בדסמ מאלץ פתיחות התחלתית (גם אם שטוחה ומוכוונת) שלא מתממשת במפגשים וניליים בוסריים. בגדול, תוך התעלמות מהסתייגויות זעירות, אני שמחה על החוויה שחוויתי, למרות שאני בספק אם ארצה לחוות אותה שוב.

כיום אני נמצאת בכלוב כדי לקרוא בדסמ, בעיקר בבלוגים של נשים שעם הזמן הפכו להיות חברותיי, וגם כדי לכתוב בדסמ מבלי לדרוך על מוקשים פוריטנים.

opiate​(שולט) • 24 בספט׳ 2019

come for the bdsm, stay for the general chat

גמדי • 24 בספט׳ 2019

1. מה אתם מחפשים כאן? [לראשונה נכנסתי כאן במטרה לחקור את תחום הבדסמ, לאחר מכאן מצאתי שאני נהנה משיחות, ואז החיפוש אחרי מערכת יחסים]
או מה חיפשתם כאן? [בגדול ידע, זוגיות]
2. האם מצאתם את זה? [למדתי המון ויש עוד הרבה, יצא לי לשוחח עם אנשים מדהימים, לא מצאתי זוגיות] האם אתם עדיין מחפשים? [לעולם אין להתייאש]
3. האם אתם מאמינים שאפשר למצוא את מה שאתם מחפשים באתר? [לא יודע, אבל לא רע לי כאן, אמשיך לחפש בכל מקרה ולהנות במקביל]

שנאוצר​(נשלט) • 24 בספט׳ 2019

הלוואי שהיה פה כמו טינדר של בדסמ בישראל. אפליקציה שהיא חינמית ולא מלכודת ״תוריד אותי ואז תשלם מליון שקל בחודש כדי להשתמש בי״
יש אפליקציות שפועלות בארה״ב ובבריטניה ואשכרה יש שם אנשים אמיתיים.

Mary Jane • 24 בספט׳ 2019

אני מאוד אוהבת את האתר הזה, שאיפשר ומאפשר לי די בקלות למצוא פרטנרים/ות שיגידו ״כן״ לשיגעונות שלי, ואפילו יגידו תודה ...
אמנם נכון שבשנים עברו הנוכחים היו יותר עמוק בקטע, הרבה יותר עמוק, והיה בכך יתרון וקסם, אבל נו, גם עכשיו לא חסר.