Bluecollar(שולטת)
|
לפני חודש •
5 בדצמ׳ 2025
אלמנה שחורה מאוד כתב/ה: שאלה מעניינת
למדתי המון על עצמי בשנים האחרונות עם כל כך הרבה אינטרקציות וחברויות וסשנים אבל אחד הדברים שהבנתי על עצמי שאני יודעת לגעת בא.נשים ולא דווקא בקטע הפיזי של המילה זה כל המכלול זאת עוצמה בלי מוסברת ואנרגיה שאת מבינה שיש בך וזה קסום וממכר. בנוסף יכולת אילתור (במיוחד בסשנים) ויצירתיות..והמון ממנה. מחזקת |
|
|
|
Kitty frank
|
לפני חודש •
5 בדצמ׳ 2025
קלישאה, אבל בכל זאת: שאני לא בוגרת לגילי, אני פשוט נמשכת לגברים קצת ילדותיים.
|
|
|
Master Bruce{©}
|
לפני חודש •
5 בדצמ׳ 2025
שאני יכול להיות עם מישהי מעל 8 שנים ולא להשתעמם ממנה אפילו לרגע.
|
|
|
|
ברייה{לא!!!מחפשת}
|
לפני חודש •
5 בדצמ׳ 2025
כאדם שביומיום נושא תפקיד לאזן, להרגיע ולתמוך; אדם שרגיל לקרוא מצבים, לזהות איפה צריך לאפשר שקט, איפה להכיל מישהו בעדינות, ואיפה להניח לבאזז שלו להישמע, אחרת יישבר; כמי שנותנת כי אני יודעת איך ולא כי אני מתבטלת, אלא מכוילת לתדר הפנימי של הרגע;
גיליתי שבמפגשים בדס״מיים, בתוך מסגרת שהוגדרה מראש, אני מגיבה אחרת. שם לא הייתי זאת שמאזנת, אלא זאת שמכתיבה. שם הם קיבלו את ה- באזז ממני. לא התכווננתי אליהם, הם התכווננו אלי. גיליתי שכשהכוח עובר אלי, אני לא מצמיחה לו כנפיים, אלא קובעת את מסלול הטיסה, ודורשת מהם לעוף בו בדיוק. בלי סטייה, בלי מריחה, בלי הנחות. הסתבר שאת אותה המהות אני יכולה להפעיל אחרת, שהמפתח תמיד היה שלי, ושלמרות שביומיום אני משתמשת בו כדי לפתוח דלתות, במרחב בדס״מי אני משתמשת בו כדי לנעול. והאסימון נפל במפגש לא מוצלח אחד, כשבמקום להתגמש כהרגלי ולנסות לזהות את התדר, זרקתי לו מגבת והלכתי הביתה. מפגש אליו נכנסתי עם תובנה אחת ויצאתי אחרת. 🙂 |
|
|
|
Daave(נשלט)
|
לפני חודש •
5 בדצמ׳ 2025
ברייה כתב/ה: כאדם שביומיום נושא תפקיד לאזן, להרגיע ולתמוך; אדם שרגיל לקרוא מצבים, לזהות איפה צריך לאפשר שקט, איפה להכיל מישהו בעדינות, ואיפה להניח לבאזז שלו להישמע, אחרת יישבר; כמי שנותנת כי אני יודעת איך ולא כי אני מתבטלת, אלא מכוילת לתדר הפנימי של הרגע;
גיליתי שבמפגשים בדס״מיים, בתוך מסגרת שהוגדרה מראש, אני מגיבה אחרת. שם לא הייתי זאת שמאזנת, אלא זאת שמכתיבה. שם הם קיבלו את ה- באזז ממני. לא התכווננתי אליהם, הם התכווננו אלי. גיליתי שכשהכוח עובר אלי, אני לא מצמיחה לו כנפיים, אלא קובעת את מסלול הטיסה, ודורשת מהם לעוף בו בדיוק. בלי סטייה, בלי מריחה, בלי הנחות. הסתבר שאת אותה המהות אני יכולה להפעיל אחרת, שהמפתח תמיד היה שלי, ושלמרות שביומיום אני משתמשת בו כדי לפתוח דלתות, במרחב בדס״מי אני משתמשת בו כדי לנעול. והאסימון נפל במפגש לא מוצלח אחד, כשבמקום להתגמש כהרגלי ולנסות לזהות את התדר, זרקתי לו מגבת והלכתי הביתה. מפגש אליו נכנסתי עם תובנה אחת ויצאתי אחרת. 🙂 תודה על השיתוף. מעניין לראות איך דינמיקה בדס״מית יכולה לחשוף צדדים אחרים לגמרי של האישיות, במיוחד אצל מי שביומיום רגילה להחזיק תפקיד מאזן. התיאור שלך על המפגש והגבול שהצבת היה מאוד ברור ומלמד. |
|
|