ספרות אירוטית ורמיזות דקות.

אוקיי, זה הולך ומידרדר, אז אחרי התגובה הזו שלי אכבה את ההתראות ואשתדל לתפוס מרחק מדיונים איתך, וכולנו נחזיק לי אצבעות שאצליח. תודה.

ובכן - להיתמם כאילו מי בכלל דיבר על עילאי, אחרי שנופפת ב"ביוגרפיות של צ'רצ'יל" שאתה "סובל דרכן" משל היית דוקטורנט מיואש-אך-עיקש במסעו אל הגילוי הבא שיציל אותנו ממלחמת עולם (או, לא יודעת, מה שהמוח הכה מתוחכם שלך עושה שם עם הספרים האלה, שאיתם אתה אוהב לשעמם עלמות פותות), זה באמת גזלייטינג מיותר.

ומה הקטע לדחוף לי לפה את המשפט על בנים ואיכסה? כאילו, וואו, זה מופת של השלכה. דבר ראשון, אתה זה שניסה לבנות תזה מגדרית, לא אני. אני דיברתי אישית אליך ועליך בלבד, ואני חושבת שהפוסט שכתבת פה בכלל לא טיפוסי לגברים (או בנים). הוא אישי שלך. כמו שכתבתי מההתחלה: זה מסגור מאוד מפתיע.
דבר שני, אני לא דיברתי על שום דבר מגעיל. אני רק שמתי על השולחן את הנקודה העיוורת שלך. אם מבחינתך אוננות זה איכסה, הבעיה היא לא בי.

ממש אין בי שום שמץ של רצון לערוך לך שיעור פרטי על איך להתייעץ על דברים כאלה בצורה לא מזלזלת ומרתיעה. את הרצון הטוב שלי איבדת.

מזכירה לכולכם להחזיק לי אצבעות. תודה.

אוקי; אני מרגיש שאנחנו קוראים אחד את השניה לא נכון. אני סובל דרך הספר כי הוא משעמם, לא כי זה יציל את העולם - אני לא עושה עם הספרים האלו שום דבר מיוחד, חלקם סבבה וחלקם לא. כמו שאמרתי, זה סתם בידור. לא התכוונתי שזה יעבור מתנשא.

ולא בניתי תזה מגדרית - סיפרתי על משהו שקורה לי בחיים, שחוזר על עצמו הרבה, ושגם קראתי שאחרים חווים. לא ביקשתי ממך רצון טוב, או שיעור פרטי - אמרת שזה מזיק, אמרתי שאני מוכן להפסיק להיות מזיק אם תגידי לי למה זה מזיק. לא רוצה, לא חייבת.

זה בדיוק סוג הדיון שאני מדבר עליו כשאני אומר ריב מלחמת-מינים בנים-זה-איכסה. אני מנסה לדבר על משהו שקורה מידי פעם, וזה הופך ל-"נזק", "נקודה עירוות", וכל מיני היפרבולות כאלו על זה שאת צריכה להתרחק ממני כאילו שאני מוכה כלבת. הטונים עולים לגמרי במנותק ממני וממה שאמרתי, בלי קשר לדיון. זה לא מרגיש קשור אלי, זה מרגיש כאילו דרכתי על מוקש שהיה שם קודם ואת מתפוצצת עלי בלי קשר.

תשאל אותה, לא אותנו.
אף אחד לא יכול להגיד לך מה עובר לה בראש מלבדה (ואפילו זה לא בטוח).

לא ברור לי אם הפוסט הזה הוא שאלה כנה או סתם דרך לקטר, אבל כך או אחרת, קשה לי להבין למה שתחשוב שאנחנו נדע את התשובות לשאלות שלך.

הפוסט שלך, ארסן, הוא הכי ״איכסה מה שהבנות עושות״. וקיבלת עליו תשובה שמכובדת מתשובתה של אולי שסירבה לשחק אתך את המשחק, לא תקבל.

אבל אם אתה מתעקש דווקא בדרך זו לקבל תשובה רצינית, אשיב לך:
העובדה שקראתי את הנשמות המתות בפעם ראשונה בגיל שש והספר האהוב עלי הוא הנפילה של קאמי, אינה מוכיחה שמי שרוצה לרגש אותי, עליו להגיע עם עגלה, פנקס חובות ותכנית עסקית מפוקפקת לרכישת נשמות של איכרים מתים, או לדבר בנימוס מושחת ולפלרטט כמו פקיד רוסי עם ריקבון מוסרי, אלא לרצות להבין איך קרה שקראתי את הנפשות המתות בגיל שש דווקא. וזה בסדר אם הוא לא יהיה עשיר. המצב הכלכלי שלי למעלה ממספק אותי.

ולהבדיל ממה שאתה מנסה לטעון, אתה לא באמת שאלת שאלה ספרותית או ניסית להבין נשים. אתה פתחת בהכללה מתגרה על נשים, כדי לייצר במהירות אווירת ציניות ועליונות. ברור מהטקסט שלך שלא באמת מעניין אותך מה נשים קוראות. כי מראש הצגת היררכיה. הרי אתה קורא ״מד״ב קשה וביוגרפיות של צ׳רצ׳יל ״, והן קוראות ״פורנומנטיקות על אונס, חדי קרן ומינוטאורים״. כלומר, עוד לפני השאלה, אתה כבר סימנת את עצמך כרציני ואותן כמביכות. ואז הוספת חטא על פשע ולקחת רגע של חשיפה די אינטימית (מישהי שמספרת לך איזה ספר רומנטי היא קוראת) והפכת אותו לחומר חקירה. במקום להבין שזה לעתים פשוט הדבר שנעים לה לקרוא, או הדבר שהיא הסכימה להודות בו כרגע, התייחסת לזה כאילו נמסר לך מפתח סודי לנפש האישה. ואז שאלת אם כדאי לך ״למדל את ההתנהגות שלך לפי הגבר בסיפור״, כלומר לא להבין אותה אלא לבצע עליה אופטימיזציה ולהשתמש במידע הזה כדי לתפעל את הדייט.

אז איך מתרגמים פנטזיה נשית ליתרון טקטי במציאות? לא מתרגמים. כי מה שאישה קוראת לא בהכרח חושף את מה שהיא רוצה שיקרה לה בחיים. אנשים קוראים המון דברים מסיבות שונות. זה שמישהי קוראת ספר עם דמות גברית כוחנית, מסוכנת, אובססיבית או מופרכת לחלוטין, לא אומר שהיא רוצה גבר כזה מולה בדייט. הרבה פעמים בדיוק להפך, הפנטזיה עובדת כי היא תחומה בתוך סיפור. ומכך שמישהי מספרת לך שהיא קוראת ספר כזה, תוכל ללמוד שהיא סומכת עליך מספיק כדי לחשוף טעם שעלול להביך אותה, או בודקת אם אתה מסוגל לא לזלזל בה, או שסתם ענתה בכנות.

אני מבינה שאתה חולם להיות וינסטון צ׳רצ׳יל, מה שאומר שאתה מנהיג מלחמות מובהק שמשתעמם ממטלות שלטוניות מורכבות אך יומיומיות? או שזה אומר שזאת האישה שאתה מחפש ושתדענה נשות הכלוב להגיע לפגישה אתך עם trademark cigar?

אם ברור מהטקסט שלי משהו שהוא לא נכון, האם זה באמת ברור? או שאולי את קוראת אותי לא-נכון, אולי הבעתי את עצמי בצורה לא לגמרי מדוייקת?

אני חושב שבאופן כללי כשקוראים אנשים צריך רמה מסויימת של רצון טוב - צריך לנסות להבין מה הם ניסו להגיד ולא לחפש את הפרשנות הכי מעליבה ומעצבנת שאפשר לריב איתה. נניח, אני לא חושב שיש כאן היררכיה כלשהי; אני חושב שקריאה היא בידור. ניסיתי למצב את שני הז'אנרים כפחות או יותר שווים, ומה שאת מפרשת כהתנשאות היה ניסיון להומור עצמי.

אני חושב שיש הרבה תכונות והעדפות נייטרליות בעולם, שהן לא בהכרח יותר טובות או פחות טובות. יש לי חבר שאוהב לשבת עם הפנים אל הדלת כשאנחנו בבתי קפה, כי הוא אוהב לראות מי נכנס; זה נחמד לי לדעת את זה עליו כי הוא חבר שלי וזה גם מאפשר לי תמיד לשבת במקום שיהיה לו נוח. כשאני שואל "מה זה אומר עליה", אלו הדברים שאני מדבר עליהם - האם היא חולמנית? האם היא אוהבת אוכל צרפתי? האם היא רומנטיקנית? סתם, דברים שאין להם משקל מוסרי כלשהו, אבל שעוזרים לי לבנות תמונה שלה בראש ויעזרו לנו להכיר. על זה גם אני מדבר כשאני אומר "למדל את ההתנהגות שלו"; למשל, אם בספר שהיא שלחה לי הגיבור פותח לגיבורה את הדלת ומושך לה את הכסא, אולי זה משהו נייטרלי שהיא תאהב שאני אעשה.

אני יודע שהתשובה היא תמיד "תהיה עצמך", אבל אני לא חושב שזה דבר. אני חושב שלכל אחד מאיתנו יש הרבה "עצמו" שהוא יכול להיות, הרבה דרכים שבהן הוא מביע את עצמו מול כל מיני אנשים שונים, ושלדעת מה נוח לאחרים זה בריא, וזה עוזר למצוא את העצמך שמתאים לשניכם ביחד.

כמו כן, אף פעם לא קראתי ביוגרפיה של צ'רצ'יל; זה נשמע לי משעמם אז נתתי את זה בתור דוגמה ג'נרית ל-"דבר משעמם", זה הכל. אבל אם מישהי תבוא לדייט איתי בתחפושת של חללית, אני דווקא אשמח. אני חושב שאנחנו שוב במקרה כזה של "אם היו עושים לי את זה זה היה מגניב"; אם מישהי היתה שואלת אותי מה אני קורא ומה אני אוהב ואז חושבת על זה מלא ומנסה להבין אותי דרך זה, זה היה ממש מחמיא לי. לא חשבתי על זה שאולי אתכן זה יעליב.

לא משנה אם היה לי רצון טוב או רצון רע (נשאיר את זה לי) —
עניתי על כל השאלות שלך. בפירוט מלא ומעמיק ועם דוגמא אישית.
תצטייד ברצון טוב וקח מהתגובה שלי את מה שרלוונטי לך, ארסן.

הלו, רגע.
עד צ'רצ'יל.

האמת היא שיש הבדלים גדולים בתוך הז׳אנר הזה של רומנטיקה. יש נשים שאוהבות אופל (שזה באמת סוג של גברים גבוהים ומיוסרים כמו שזאלו תיאר) ויש נשים שאוהבות רומנטזי - שזאת רומנטיקה בשילוב פנטזיה, אבל גם שם יש אופל (דרקון מיוסר וגבוה) וקומדיות רומנטיות (לא אפל וגבוה ומצחיק, יש כאלה ממש נהדרים)

יש רומנטיקה עם סמאט (ארוטיקה מפורשת) ויש בלי (מה שנקרא נקי, שאני אישית מעדיפה כי סקס ונילי משעמם אותי) ויש סמאט אפל שזה יותר קרוב לבדסמ אבל בלי ההסכמה.

יש כאלה שאוהבות רומנטיקה עם ספורט (שחקן הוקי גבוה) ויש כאלה שמחבבות גיבורים (כבאי גבוה). יש נשים שאוהבות לקרוא YA, אני מכירה כאלה בנות 45 אפילו! ויש כאלה שתמיד יעדיפו גיבורות קרובות לגילן. יש נשים שמעדיפות MM (סיפור אהבה בין גברים גבוהים) ויש נשים שלא.

יש גם טרופים שונים. מה אתן אוהבות? מחברים לאוהבים? מאויבים לאוהבים? מתחמם לאט או עמוס ב-SMAT? הוא מתאהב ראשון או היא? או שבעצם נגלה ששניהם מאוהבים כבר שנים? סיפור של הזדמנות שנייה? מכיוון שמדובר בשוק רווי שמגלגל המון כסף, יש כל כך הרבה תתי קטגוריות בתוכו והמון ז׳רגון יחודי.

בניגוד לחברותיי כאן, אני כן חושבת שאפשר ללמוד המון על אשה לא כי היא קוראת רומנטי, אלא איזה סוג רומנטי היא קוראת. אבל מאוד חשוב לבוא בסקרנות ולא בהתנשאות. ולא בהשטחה.

נשים רגילות שמתייחסים להעדפה הספרותית שלהן כשטות, תחביב מצחיקולי. אם תתייחס לזה ברצינות ובסקרנות כנה, אני חושבת שתוכל לקבל נקודות על זה שאתה גבר הגון. ובסופו של דבר, בכל הז׳אנרים כמעט, זה סוג הגבר שהכי עושה את זה לגיבורה - גבר הגון. מענטש. (גם אם מתחת להמון שכבות של ייסורים)

אה כן וגבוה. ממש גבוה. הם רק הולכים וגבהים הגיבורים של הרומנטי, בקרוב הם יגיעו לירח.

לקונטרה פוינט יש שלוש שעות תזה על דמדומים אם זה מממממש מעניין אותך. כמובן שזה היה יכול היות שעה וחצי, וכמובן שזה לא רק על הספר אלא על ''ספרות נשים''. אבל היא כל כך יפה והקול שלה כזה נעים, שלמי אכפת.

כן, לזה התכוונתי!

כשמישהי מספרת לי על הספרים שהיא אוהבת, האם היא אומרת לי במודע, בכוונה, "זאת שפת האהבה שלי, תאהב אותי ככה"; האם היא בוחרת את הדוגמה או ההמלצה שלה בכוונה לפי מה שהכי מתאים לאישיות שלה; האם היא נותן לי את המפתח ללב שלה ככה.

אני נורא רוצה שהתשובה תהיה שכן.

בואי נניח שהטרופים הם מחוייבים להיות ביחד, אהבה ממבט ראשון, בחור מוגזם וקצת פסיכי שמחזר אחריה באגרסיביות, וסטינג היסטורי. אני לא יודע כמה סמאט יש בזה כי אני עדיין מוקדם בסיפור, אבל אני חושב שיש. איך היית ממליצה לי לחזר אחריה כדי שהיא תתאהב בי?